Page 69 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 69
פרק ב 67
בן עוזיאל" 96וכן “ספר דברי הימים העליון" 97.לעמליין הכיר גם את הספרות המאגית אשר
תורגמה במחצית השנייה של המאה החמש עשרה ללטינית ואחר כך גם לעברית 98,והייתה
לו גם היכרות מעמיקה עם מאגיה אסטרלית וטליסמאות ,כפי שעולה ממאמריו שבכתב יד
ובעיקר מתשובתו לשמואל כהן צדק ומן המאמר על צורת האותיות 99.הוא משרבב מלים
באיטלקית בכתיבתו 100,הוא מכנה את הגיהנום בשם פורגטוריו 101,ובאיגרת ההגנה עליו
נזכר גם “אפלטון" 102.לעמליין עמד אפוא בזיקה עמוקה לזרמים המאגיים אשר התפתחו
החל מהמחצית השנייה של המאה החמש עשרה באיטליה בהשפעת כתבי אפלטון והספרות
ההרמטית .תמונה זו הולמת את הרושם האנטי–פילוסופי (או שמא האנטי–אריסטוטלי)
המתגלה באיגרת ההגנה עליו ,ולעמליין הוא אפוא דוגמה למקובל ששילב את הזרמים
הקבליים העיקריים באזורים שבהם פעל יחד עם ההשקפה האינטלקטואלית בת הזמן.
מאפיין בולט נוסף של אישיותו של לעמליין שהייתה לו משמעות גם בנוגע לדיון המשיחי
הוא יחסו הביקורתי ואף העוין ליהודים הספרדים .עוינות זו מתגלה בצורה מפורשת בחזון
הראשון שלו משנת רס"ט ( ,)1509שבו התגלתה לו התפילה ומתחה ביקורת קשה על נוסח
התפילה הספרדי והציגה אותו כמשובש ומלא בהוספות שאינן ממין העניין .הדברים נשנים
בצורה חריפה במיוחד בדברי הסיום של מאמרו על צורת האותיות ,שבו הוא מכנה את
הספרדים “עילגים" ומסביר את הרקע לעילגות זו“ :וכל זה בא להם על שקיימו הפסוק
‘ויתערבו ַבּגֹו ִים וילמדו מעשיהם' (תהלים קו לה)" — 103ויוצא בחריפות נגד המדקדקים
הספרדים ובראשם בני משפחת קמחי ,שאותם הוא מכנה “בן ימח"ק שמו" 104,ונגד המקובלים
הספרדים ותורת השמיטות שלהם 105.בתוך דברים אלו הוא שילב גם התקפה קשה על
הפילוסופיה“ :ומתוך הלמוד של הפילוסופיא הרבו כמה מינים בישראל בעונותינו הרבים,
וזה היה סבה כשבא להם אי זה נסיון מלמעלה אז כלם נעשו ממרים ...וכל זה הוא פרי
הפילוסופיא רחמנא לישזבן (יצילנו)"106.
ביקורתו של לעמליין הקיפה את החברה היהודית הספרדית לגווניה ,פילוסופים
ומקובלים ,מדקדקים ופייטנים ,אנוסים ומגורשים .ביקורת זו מפיו של מבשר משיחי
9 6קופפר מציע כי הכוונה היא ל"ברייתא דיוסף בן עוזיאל" — ראו שם ,הערה .13כל הספרים
שנמנו כאן נזכרים במרוכז בתשובתו של לעמליין לשאלותיו של משה חפץ ,שם.
97כתבים מר' אשר לעמליין (כת"י) ,עמ' .131
9 8הזכרתי לעיל את ספר רזיאל ואת ספר המפתח שהוא מצטט .על יחסו של לעמליין לספרות זו ראו
אידל ,הפירוש המאגי ,עמ' .69-68
9 9כתבים מר' אשר לעמליין (כת"י) ,עמ' .147-141 ,135-132
1 00קופפר ,חזיונותיו ,עמ' .416
1 01שם ,עמ' .415
1 02מכתב הגנה (כת"י) ,דף 133ע"א.
1 03קופפר ,חזיונותיו ,עמ' .406
104שם.
1 05שם ,עמ' ,407וראו גם עמ' 394הערות .34 ,33
1 06שם ,עמ' .406
