Page 67 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 67

‫פרק ב ‪65‬‬

‫סביבו‪ .‬נראה לפיכך כי יש להתייחס ברצינות לידיעות בעניין פעילותו המשיחית‪ ,‬ובייחוד‬
                              ‫לדבריהם של אברהם פאריצול ודוד גאנז בנושא זה‪78.‬‬

‫שלא כשאר הכרוניקאים והמקורות האחרים‪ ,‬לאברהם פאריצול ולדוד גאנז היה מידע‬
‫ממקור ראשון על פרשת לעמליין‪ .‬פאריצול מספר כי הוא “היה מסתתר עצמו חדר בחדר"‪79,‬‬
‫מידע שאינו נזכר באף מקור אחר אך דבריו של לעמליין עצמו מאשרים אותו‪ 80.‬דוד גאנז‬
‫מספר ממקור ראשון על ההשפעה שהייתה להתעוררות זו בפראג ובגרמניה‪ .‬הוא מספר‬
‫על הביטחון של סבו‪ ,‬זעליגמן גאנז‪ ,‬שהגאולה החלה‪ ,‬ביטחון אשר הביא אותו להרוס את‬

                 ‫תנור המצות “בהבטחתו שלשנה הבאה יאפה מצות בארץ הקדושה"‪81.‬‬
‫גם אברהם פאריצול וגם דוד גאנז מדברים על פעילות משיחית של לעמליין ולא רק‬
‫על נבואה‪ .‬מדבריהם עולה כי הוא לא טען שהוא עצמו המשיח‪ ,‬אלא “היה מבשר על ביאת‬
‫משיח" — בלשון עתיד‪ ,‬כפי שניסח זאת גאנז‪ — 82‬או בלשון עבר‪“ :‬והיה משמיע להאמין‬
‫שכבר בא‪ ...‬והכניס רוב גלות אדום בתשובה‪ ...‬יען אמרו כי הגואל בא"‪ ,‬אצל פאריצול‪83.‬‬
‫יתכן שזהו המקור לערפול בנוגע לתאריכים‪ .‬גאנז מתארך את פעילותו של אשר לעמליין‬
‫לשנת ר"ס‪ ,‬שבה הוא בישר על כך שהמשיח עתיד לבוא בזמן הקרוב‪ ,‬בזמן כה קרוב עד כי‬
‫סבו של גאנז הניח שלא יזדקק עוד לתנור המצות שלו;‪ 84‬פאריצול מתאר את המצב בשנת‬
‫רס"ב‪ .‬ונראה כי בשנה זו הוא טען כי המשיח כבר הגיע‪ ,‬וככל הנראה אז התבדו הציפיות‬
‫באופן מוחלט “ולבסוף היה הבל ורעות רוח"‪ 85.‬גם דבריו של סבסטיאן מינסטר על תנועת‬
‫תשובה אשר נמשכה שנה תמימה בשנת רס"ב (‪ 86,)1502‬ודבריו של גדליה אבן יחיא שהשנה‬

                    ‫ההיא (רס"ב) עדיין נקראת “שנת התשובה"‪ ,‬מתאימים להסבר זה‪.‬‬
‫יתכן שלעמליין‪ ,‬אשר כאמור לא הציג את עצמו כמשיח‪ ,‬ייחס לעצמו בכל זאת תפקיד‬

         ‫על אברהם פאריצול ראו רודרמן‪ ,‬עולמו; על יחסו ללעמליין ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.138-137‬‬       ‫‪7	 8‬‬
                                                              ‫לווינגר‪ ,‬פאריצול‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬  ‫‪	79‬‬
                                                                                         ‫‪8	 0‬‬
‫דבר נוסף שאינו ידוע משום מקור אחר‪ ,‬הנזכר אצל פאריצול‪ ,‬הוא כי תנועת התשובה שהתפתחה‬
‫בעקבות פעילותו של לעמליין כללה גם הלקאות‪" :‬והכניס כל רוב גלות אדום בתושבה רבה‬            ‫‪8	 1‬‬
‫ובהאמנה בו ובהקדמותיו ובתעניות ובמלקיות" (לווינגר‪ ,‬פאריצול‪ ,‬שם)‪ .‬לא ברור אם נמסר‬         ‫‪	82‬‬
‫כאן מידע היסטורי אמין‪ ,‬או שמא יש כאן הד לתנועות המצליפים (‪ )flagellare‬אשר פעלו עדיין‬     ‫‪	83‬‬
‫באזורים שונים בגרמניה בראשית המאה החמש עשרה‪ .‬אם המידע הזה מדויק יש מקום לבחון‬            ‫‪8	 4‬‬
‫השפעות הדדיות בין שתי תנועות אלו‪ ,‬בייחוד מכיוון שבין התומכים בלעמליין היו אשכנזים‬        ‫‪8	 5‬‬
                                                                                         ‫‪8	 6‬‬
                                                                                  ‫רבים‪.‬‬
                                                                ‫גאנז‪ ,‬צמח דוד‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬

                                                                                    ‫שם‪.‬‬
                                                              ‫לווינגר‪ ,‬פאריצול‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬
‫ניתן להסיק מכאן כי פעילותו של לעמליין הייתה לאחר הפסח‪ ,‬והציפיה הייתה כי עד לפסח הבא‬
‫(של שנת רס"א) יסתיים התהליך‪ .‬תשבי הסיק מדבריו של גאנז כי לעמליין בישר קודם לשנת‬
‫ר"ס שהגאולה תהיה בשנה זו (תשבי‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪ 75‬ובהערה ‪ ;)236‬וראו את דבריו של תמר‪,‬‬
              ‫על ר' אשר מלעמלין‪ ,‬עמ' ‪ 401-400‬ובהערה ‪ ,13‬הסותרים את הנחתו של תשבי‪.‬‬
                                                              ‫לווינגר‪ ,‬פאריצול‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬
                                                        ‫אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪.334-333‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72