Page 71 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 71
פרק ב 69
להתבודדות והסתגרות .מאידך–גיסא קמה גם התנגדות להתעוררות זו ,אשר בלטו בה ככל
הנראה בעלי תפקידים רשמיים בהנהגת הקהילות ,רבנים ודיינים .וכאשר חלפו מועדי הקץ
נגוזה גם ההתעוררות המשיחית.
דמויותיהם של יצחק אברבנאל ואשר לעמליין מייצגות דגמים שונים של מנהיגות
הפונה לכיוון המשיחי :מנהיגות המבוססת על ייחוס ועל מעמד פוליטי וכלכלי (אברבנאל),
ומנהיגות המבוססת על כריזמה אישית ועל יכולת מאגית ונבואית (לעמליין) .שני הפעילים
המשיחיים שבאו אחר כך ,ר' יוסף אבן שרגא האיטלקי ור' אברהם בן אליעזר הלוי הירושלמי,
מדגימים בפעילותם את דרכי ההפצה של המסר המשיחי לכלל החברה.
ערוצי התקשורת של התעמולה המשיחית —
ר' יוסף אבן שרגא ור' אברהם הלוי
ר' יוסף אבן שרגא
המידע הביוגרפי על אודות ר' יוסף אבן שרגא ,מקובל אשר ישב בראשית המאה השש
עשרה בארג'נטו ( )Argentaשבצפון איטליה 112,דל ביותר .הוא מילא תפקיד חשוב בשיח
המשיחי בעשורים הראשונים של המאה השש עשרה ,הן כיריבו של אשר לעמליין (אם כי
לאו דווקא בתחום המשיחי) הן כמי שעסק בעצמו בחישובי קץ ובמשיחיות .הוא אף העמיד
תלמידים הרבה ,אשר כפי שאראה ,היו מעורבים בפעילות משיחית גם בשנות העשרים
והשלושים של המאה .ניתוח פעילותו של אבן שרגא מאפשר היכרות והבנה של ערוצי
התקשורת שבאמצעותם הועברו והופצו חישובי הקץ והתנהלו הדיונים בנושא המשיחי.
ר' יוסף אבן שרגא נולד בספרד ,ככל הנראה בקסטיליה ,בסמוך לאמצע המאה החמש
עשרה .עם הגירוש עבר לפורטוגל ,שאותה הספיק לעזוב ככל הנראה קודם לגזירות
השמד 113,ובשנת רנ"ט ( )1499כבר שהה באיטליה 114.הוא חיבר פירוש קבלי על התפילה
אשר נשמר בהעתקות מרובות ,ושמו נזכר בדורו ובדורות הסמוכים לו בלוויית תארי כבוד
112ראו בית–אריה ושלום ,מבוא למשרא קטרין ,עמ' .25
113שהותו של אבן שרגא בפורטוגל נזכרת בהערה בראש ביאורו לפרשיות התורה — פירוש ר'
יוסף אבן שרגא על התורה (כת"י) ,עמ' .374בכת"י ותיקן ( 209סימנו במכון לתצלומי כתה"י
העבריים ,ס' ,)268דף 47ע"א ,בחתימת מאמר הזוהר המזויף אשר יוחס לאבן שרגא (ראו להלן)
נאמר "שכבר ראהו כתוב בספרי קבלה שהיו לו וטובעו בים בהמלטו מגרוש ספרד" .מכיוון
שאבן שרגא עבר מספרד לפורטוגל ,יש להניח כי ההפלגה שבה אבדו ספריו הייתה מפורטוגל,
שאליה נכנס דרך היבשה ,למקום אחר .הוצאת הספרים מפורטוגל מלמדת שאבן שרגא עזב אותה
לפני גזירות השמד של שנת רנ"ז ( ,)1497-1496שבמסגרתן נאסרה גם החזקת ספרים עבריים
והיהודים נדרשו למסור את הספרים העבריים שברשותם.
114ראו :בית–אריה ושלום ,מבוא למשרא קטרין ,עמ' ( 25-21הדברים הם סיכום עמדתו של שלום
בנושא זה כפי שנדפסה במאמרים שונים לפני כן); תשבי ,משיחיות עמ' .97-82
