Page 77 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 77

‫פרק ב ‪75‬‬

‫מסוימות‪ ,‬מצויים למכביר‪ 139.‬קשה להניח כי דרשות כאלו כשלעצמן היו המקור להתעוררות‬
‫המשיחית — סביר יותר כי הן הובאו כאסמכתאות לחישובים שהבסיס להם היה עיוני יותר‬
‫ומקיף יותר‪ ,‬וכי הן השתייכו לשלב השני של הפצת הבשורה המשיחית‪ ,‬שבו עברו חישובי‬
‫הקץ והבשורות המשיחיות מהחוג המצומצם של המקובלים או מחשבי הקצים לזירה רחבה‬
‫יותר באמצעות פעילות דרשנית‪ .‬מקורה של פעילות זו היה לעתים מחוץ לחוג המצומצם‬
‫של מחשבי הקץ עצמם‪ ,‬ויתכן גם כי דרשות אלו הופצו אף בניגוד לרצונם של מחשבי‬

                                                                 ‫הקצים עצמם‪.‬‬
‫יוסף אבן שרגא לא זכה אמנם לפרסום ולתהודה שזכו להם אישים כמו אברבנאל‪,‬‬
‫לעמליין או אברהם הלוי‪ ,‬שבו אדון מיד‪ ,‬אולם נראה כי גם לפעילותו היה הד נרחב בצפון‬
‫איטליה‪ ,‬ונוסף לכך הוא העמיד תלמידים אשר בשנים שלאחר מכן מילאו תפקיד מרכזי‬
‫בהתפשטותן ובהתפתחותן של הציפיות המשיחיות באיטליה‪ 140.‬כמו כן‪ ,‬באמצעותו ניתן‬
‫לעמוד על הדינמיקה הפנימית של המקובלים המשיחיים ומחשבי הקצים בתקופה זו‪ .‬הוא‬
‫מאפשר לנו לעמוד על הקצב המהיר שבו עבר מידע בנוגע לחישובים משיחיים ממקום‬
‫אחד למשנהו‪ ,‬על הכלים ששימשו להפצת המידע‪ ,‬בין ההוגים המשיחיים לבין עצמם ובינם‬
‫לבין הציבור הרחב‪ ,‬ועל השינויים שחלו בו‪ .‬מאפיינים רבים של העברת המידע כפי שהם‬
‫מתגלים סביב דמותו של אבן שרגא דומים למאפיינים של הפצת המידע המשיחי בחברה‬
‫הנוצרית באיטליה‪ ,‬שהוזכרו בפרק הקודם‪ .‬בכלל מאפיינים אלה השינויים שחלים במידע‬
‫עם המעבר מן “התרבות הגבוהה" ל"תרבות הנמוכה"‪ ,‬כלומר המעבר מעולמם של מקובלים‬
‫ומחשבי הקצים‪ ,‬שמערכת המושגים שלהם קבלית עיונית לעולמו של הציבור הרחב‪,‬‬
‫שמערכת המושגים שלו היא של גימטריות ודרשות שונות על ראשי תיבות של פסוקים‪.‬‬

                                          ‫ר' אברהם בן אליעזר הלוי‬

‫ר' אברהם בן אליעזר הלוי‪ ,‬אשר פעל מירושלים באותו זמן שפעל אבן שרגא באיטליה‪,‬‬
‫היה הדמות הבולטת והמשפיעה ביותר בתעמולה המשיחית היהודית של המאה השש עשרה‪,‬‬
‫והוא חותם את קבוצת האישים שבהם עוסק פרק זה‪ .‬גרשם שלום הגדיר אותו כ"ראש בעלי‬
‫האפוקליפטיקה בקבלה‪ ...‬אישיות אמיתית בין המוני מחברים חד גוניים‪ ,‬ובזה מושך את‬
‫הלב אפילו בשגעונותיו"‪ ,‬והוסיף כי “יש באישיותו ובספריו כדי להאיר עינינו ולפתוח‬
‫לנו כמה שערים בהבנת המצב הרוחני בכלל ומעמד הקבלה בפרט בדור גרוש ספרד"‪141.‬‬

‫‪ 1	 39‬ראו למשל את האסמכתאות שהביא פאריצול — לווינגר‪ ,‬פאריצול‪ ,‬עמ' ‪ .46‬וראו את הדרשה על‬
‫הפסוק “ ָאסוף אאסוף" (מיכה ב יב) המובאת אצל אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪ .390‬דרשה זו מצויה‬
‫בנוסחים רבים בכתבי יד והיא מיוחסת גם לשלמה מלכו; לדרשה נוספת בסגנון זה המיוחסת‬
‫למלכו ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .392-391‬וראו למשל כת"י אוקספורד–בודלי ‪( 181‬סימנו במכון לתצלומי‬

                                                  ‫כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)22289‬דף ‪ 47‬ע"א‪.‬‬
                                               ‫‪ 1	 40‬על תלמידים אלו ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.253-252‬‬
‫‪ 	141‬בית–אריה ושלום‪ ,‬מבוא למשרא קטרין‪ ,‬עמ' ‪ .9‬הלוי זכה לדיונים מרובים במחקר‪ .‬הדיון המקיף‬
‫הראשון בדמותו הוא של משה שטיינשניידר באוצר נחמד ב (תרי"ז)‪ ,‬עמ' ‪ .157-146‬שלום דן בו‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82