Page 77 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 77
פרק ב 75
מסוימות ,מצויים למכביר 139.קשה להניח כי דרשות כאלו כשלעצמן היו המקור להתעוררות
המשיחית — סביר יותר כי הן הובאו כאסמכתאות לחישובים שהבסיס להם היה עיוני יותר
ומקיף יותר ,וכי הן השתייכו לשלב השני של הפצת הבשורה המשיחית ,שבו עברו חישובי
הקץ והבשורות המשיחיות מהחוג המצומצם של המקובלים או מחשבי הקצים לזירה רחבה
יותר באמצעות פעילות דרשנית .מקורה של פעילות זו היה לעתים מחוץ לחוג המצומצם
של מחשבי הקץ עצמם ,ויתכן גם כי דרשות אלו הופצו אף בניגוד לרצונם של מחשבי
הקצים עצמם.
יוסף אבן שרגא לא זכה אמנם לפרסום ולתהודה שזכו להם אישים כמו אברבנאל,
לעמליין או אברהם הלוי ,שבו אדון מיד ,אולם נראה כי גם לפעילותו היה הד נרחב בצפון
איטליה ,ונוסף לכך הוא העמיד תלמידים אשר בשנים שלאחר מכן מילאו תפקיד מרכזי
בהתפשטותן ובהתפתחותן של הציפיות המשיחיות באיטליה 140.כמו כן ,באמצעותו ניתן
לעמוד על הדינמיקה הפנימית של המקובלים המשיחיים ומחשבי הקצים בתקופה זו .הוא
מאפשר לנו לעמוד על הקצב המהיר שבו עבר מידע בנוגע לחישובים משיחיים ממקום
אחד למשנהו ,על הכלים ששימשו להפצת המידע ,בין ההוגים המשיחיים לבין עצמם ובינם
לבין הציבור הרחב ,ועל השינויים שחלו בו .מאפיינים רבים של העברת המידע כפי שהם
מתגלים סביב דמותו של אבן שרגא דומים למאפיינים של הפצת המידע המשיחי בחברה
הנוצרית באיטליה ,שהוזכרו בפרק הקודם .בכלל מאפיינים אלה השינויים שחלים במידע
עם המעבר מן “התרבות הגבוהה" ל"תרבות הנמוכה" ,כלומר המעבר מעולמם של מקובלים
ומחשבי הקצים ,שמערכת המושגים שלהם קבלית עיונית לעולמו של הציבור הרחב,
שמערכת המושגים שלו היא של גימטריות ודרשות שונות על ראשי תיבות של פסוקים.
ר' אברהם בן אליעזר הלוי
ר' אברהם בן אליעזר הלוי ,אשר פעל מירושלים באותו זמן שפעל אבן שרגא באיטליה,
היה הדמות הבולטת והמשפיעה ביותר בתעמולה המשיחית היהודית של המאה השש עשרה,
והוא חותם את קבוצת האישים שבהם עוסק פרק זה .גרשם שלום הגדיר אותו כ"ראש בעלי
האפוקליפטיקה בקבלה ...אישיות אמיתית בין המוני מחברים חד גוניים ,ובזה מושך את
הלב אפילו בשגעונותיו" ,והוסיף כי “יש באישיותו ובספריו כדי להאיר עינינו ולפתוח
לנו כמה שערים בהבנת המצב הרוחני בכלל ומעמד הקבלה בפרט בדור גרוש ספרד"141.
1 39ראו למשל את האסמכתאות שהביא פאריצול — לווינגר ,פאריצול ,עמ' .46וראו את הדרשה על
הפסוק “ ָאסוף אאסוף" (מיכה ב יב) המובאת אצל אשכולי ,התנועות ,עמ' .390דרשה זו מצויה
בנוסחים רבים בכתבי יד והיא מיוחסת גם לשלמה מלכו; לדרשה נוספת בסגנון זה המיוחסת
למלכו ראו שם ,עמ' .392-391וראו למשל כת"י אוקספורד–בודלי ( 181סימנו במכון לתצלומי
כתה"י העבריים ,ס' ,)22289דף 47ע"א.
1 40על תלמידים אלו ראו להלן ,עמ' .253-252
141בית–אריה ושלום ,מבוא למשרא קטרין ,עמ' .9הלוי זכה לדיונים מרובים במחקר .הדיון המקיף
הראשון בדמותו הוא של משה שטיינשניידר באוצר נחמד ב (תרי"ז) ,עמ' .157-146שלום דן בו
