Page 86 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 86

‫‪ 84‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ואשמורה שהסימן תשואות חן חן לה מיד הגאולה יהיה צומחת ויאיר אורן של ישראל"‪204.‬‬
‫אין לשלול את האפשרות כי הדמיון הרב המתגלה בין הלוי לאבן שרגא נבע מהמוצא‬
‫הספרדי המשותף לשניהם‪ ,‬אולם בספרד הם השתייכו לחוגים קבליים שונים ולא ידוע על‬
‫קשרים של אבן שרגא לחוג “ספר המשיב"‪ ,‬שאליו השתייך הלוי‪ ,‬מה גם שהלוי יצא בחריפות‬
‫נגד המאמר המזויף מהזוהר על הנו"נים ההפוכות שאבן שרגא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הביא מספרד והפיץ‬
‫אותו באיטליה‪ 205.‬נוסף לכך‪ ,‬פעילותו המשיחית של אבן שרגא התנהלה באיטליה‪ ,‬ומאמרו‬
‫על הקץ חובר בשנת רנ"ט (‪ ,)1499‬שבע שנים לאחר שהגיע אליה‪ .‬מכיוון שאין עדויות‬
‫להשפעה משמעותית של אבן שרגא מחוץ לתחומי איטליה‪ּ ,‬וודאי שלא בתחום המשיחי‪,‬‬

                    ‫מסתבר כי מפגשו של הלוי עם רעיונות אלו התרחש על אדמתה‪.‬‬
‫הצבעתי לעיל על הדים להיכרותו של הלוי עם כתביו של אברבנאל‪ .‬והנה‪ ,‬רעיון נוסף‬
‫המשותף לו ולאברבנאל קשור לעיתוי שבו החליט לחשוף את מועד הגאולה‪ .‬ב"משרא‬
‫קטרין" הוא כתב כי האיסור לחשוף אותו נבע מן החשש שמא “בראותם אורך ימי הגלות‬
‫וכי תוחלתם נכזבה שיבא לציון גואל בימיהם‪ ,‬יפרקו עול מעל צואריהם ְו ִיָּל ְפתּו אורחות‬
‫דרכם ויעלו בתהו ויאבדו"; עם זאת‪ ,‬האיסור הוגבל רק “עד הדור שיבא בו משיח הוא עת‬
‫קץ‪ ,‬ואז יתגלו באותו הדור קודם שיבא משיח‪ ...‬ולדעתי כי מעת שנכבשה קונסטאנטינה על‬
‫ידי המלך הגדול התוגרמי‪ ,‬מאז התחיל עת קץ"‪ 206.‬דברים ברוח דומה אומר גם אברבנאל‬

                                                   ‫בתחילת “מעייני הישועה"‪207:‬‬
‫כי מה שאמר “עד עת קץ" (דניאל יב ט) מורה שיהיה הדבר חתום וסתום עד שיבא זמן הקץ‬
‫ושאז בבא עתו “ישוטטו רבים ותרבה הדעת" (שם שם ד)‪ .‬לפי שמהדברים אשר יתחדשו‬
‫באותו זמן הקץ יכירו וידעו בני אדם כונת הנביאים וייעודיהם‪ .‬וכבר ידעת שמסבב הסבות‬
‫יתברך עשה ההסתר וההעלם בגלות הזה מה שלא עשה בגלות מצרים ובבל מפני ארכו כדי‬
‫שלא יתיאשו לבות בני הגלות בארכו‪ ,‬ולכן היה הצורך שיהיו סתומים הדברים בענין הקץ‪...‬‬
‫ואם לפי שלדעתי זמן הגאולה הנה בא ואנחנו היום בסוף הגלות והתשועה קרובה לבא כמו‬

                 ‫שיתבאר ולכן עת לעשות לה' המאמר הזה לבשר טוב ולהשמיע ישועה‪.‬‬
‫זיקה בתחומי העניין והעיסוק מתגלה גם בין הלוי לאשר לעמליין‪ .‬בתחילת “איגרת סוד‬
‫הגאולה" מופיע דיון מתודולוגי בנוגע לגימטריה ככלי פרשני‪ ,‬ולדרך הראויה להשתמש‬
‫בה‪ 208,‬ואחר כך אזהרה כי דבריו אינם מכוונים ל"מי שמגמגם בענין תמונת האותיות‬

             ‫‪ 2	 04‬תשבי‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪ .142‬על יחסו של אבן שרגא לחיבור זה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬
                                  ‫‪ 	205‬הלוי‪ ,‬משרא קטרין‪ ,‬עמ' יד‪ .‬וראו לעיל עמ' ‪ 177‬הע' ‪.156‬‬

                         ‫‪ 2	 06‬שם‪ ,‬עמ' יא‪ .‬וראו גם את דבריו בפירושו לנבואת הילד‪ ,‬עמ' פט‪-‬צ‪.‬‬
‫‪ 2	 07‬אברבנאל‪ ,‬מעייני הישועה‪ ,‬עמ' רפג‪-‬רפד‪ .‬על כיבוש קונסטנטינופול כאחד מסימני הגאולה ראו‬
‫אברבנאל‪ ,‬ישועות משיחו‪ ,‬עמ' ת‪-‬תא‪ .‬דוגמה נוספת לזיקה בין הלוי לאברבנאל מתגלה בשימוש‬
‫שעשו שניהם בחישובי ערכן של אותיות סופיות על פי אי"ק בכ"ר — ראו‪ :‬הלוי‪ ,‬איגרת סוד‬

                                      ‫הגאולה‪ ,‬עמ' מ; אברבנאל‪ ,‬ישועות משיחו‪ ,‬עמ' קכד‪.‬‬
‫‪ 2	 08‬איגרת סוד הגאולה‪ ,‬עמ' ב‪-‬ג‪ .‬וראו למשל דבריו של הלוי על הגימטריה של אשמדאי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

                                                                                    ‫לג‪.‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91