Page 131 - GQ 12
P. 131
הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו 129
ואף אין לשפה שום קשר עם המציאות .אם השפה נקבעת באופן שרירותי ,הרי
שאפשר לומר כל דבר בלי שהוא ייחשב שקר ,שהרי רק ההסכמה ההדדית או
המנהג קובעים את משמעות המילים ואת נכונותן .זאת ועוד ,סוקרטס לא היה
יכול להסכים לניסוח הקיצוני של קראטילוס ,ששמו של החפץ מייצג במדויק את
טיבו ,שכן השמות הנהוגים בשפה האנושית אינם כאלה .אכן ,לדעתו ,אנשים
המאמינים ביכולתם של השמות לשקף את המציאות במלואה נוטים להתאכזב
מן השפה וחשים שאי אפשר לומר שום דבר ,שכן כל משפט אינו אלא ניסיון לא
מוצלח לשקף את המציאות .זוהי בדיוק העמדה שאליה הגיע לבסוף קראטילוס5.
.בשאלת מקור השפה בספרות המוסלמית
דיון דומה בשאלת מקור השפה התפתח גם בין אנשי הכלאם ,התאולוגים
המוסלמים .שאלת מקור השפה הייתה חשובה להם (כמו גם ליהודים ולנוצרים)
משום שרצו להוכיח בדרך זו את אמיתות כתבי הקודש ובעיקר את סיפור אדם
הראשון 6.שלוש דעות עיקריות הוצעו בסוגיה זו .הראשונה היא דעתו של עבאד
בן סלימאן ,בן המאה השמינית ,שטען כי השפה נוצרה באופן טבעי ויש קשר
הכרחי בין צרור ההגאים המרכיב את המילה ובין המושג שהיא מייצגת .הדעה
השנייה ,שהעלה ככל הנראה אבו עלי אלג'באיי (סוף המאה השמינית) ואומצה
לאחר מכן בידי אלאשערי ורבים מתלמידיו ,היא שהשפה נמסרה לאדם הראשון
מידי האל בדרך של התגלות .הדעה השלישית ,שהעלה אבו האשם ,בנו של
אלג'באיי ,ונתקבלה על דעת רוב ההוגים של האסכולה ה ֻמעתזלית ,היא שהשפה
נוצרה בהסכמה7.
השיטה בדבר המקור הטבעי של השפה לא נתקבלה בדרך כלל והדיון התנהל
בעיקר בין תומכי השיטה בדבר המקור האלוהי של השפה לבין תומכי השיטה
שהשפה נוצרה בהסכמה .בין שתי השיטות אף נוצרו עמדות ביניים .עמדה אחת
טענה שאת המילים הבסיסיות של השפה נתן האל כדי לאפשר לבני האדם
תקשורת והשאר נוצר בהסכמה .עמדה אחרת סברה שאין די הוכחות להכריע בין
צ' וולפסון' ,האמתת כתבי הקודש מפילון ועד שפינוזה' ,המחשבה היהודית בימי הביניים ,ירושלים 6
תשל"ח ,עמ' .42 7
על הדיון בשאלת היווצרות השפה באסלאם ראוH. Loucei, ‘L’origine du Language d’apres les :
.Grammaireiens arabes’, Arabica, 10 (1963), pp. 188–208, 253–281; 11 (1964), pp. 57–72, 151–187
וכןB. Weiss, ‘Medieval Muslims Discussions of the Origins of Language’, Zeitschriften der :
Deutschen Morgenländischen Gesellschaft, 124 (1974), pp. 33–41
