Page 132 - GQ 12
P. 132
130ףרצו יהרא
הגישה של ההתגלות האלוהית לגישה של יצירת השפה בהסכמה .עמדה זו הפכה
מובילה החל בסוף המאה העשירית ובכך איבד הדיון במידה רבה את חריפותו ,אם
כי הוא הוסיף להתלקח מפעם לפעם 8.יש הטוענים שהוויכוח המשיך להתקיים גם
לאחר מכן ,לא בגלל הרצון להוכיח את אמיתות כתבי הקודש אלא בגלל הוויכוח
כיצד יש לפרשם .הוגים מוסלמים שמרנים ,וכן בלשנים שעסקו בלשון הערבית,
המשיכו להיאחז בתאוריה בדבר מקורה האלוהי של השפה ,משום שרצו להדגיש
את אופייה הקבוע והבלתי משתנה .הם רצו להסתייע בכך כדי לדחות פרשנות
גמישה של כתבי הקודש ,שעשתה שימוש מוגזם בכלים פילולוגיים ולשוניים.
פרשנות מעין זו רווחה בעיקר בקרב זרמים תאולוגיים קיצוניים9.
במקביל לדיון שהתנהל בין התאולוגים המוסלמים ,החלה הסוגיה לתפוס
מקום גם אצל הפילוסופים הערבים .הם התבססו על כתביהם של הפילוסופים
היוונים ובעיקר על כתבי אריסטו .בשנת 931נערך בחצר הווזיר של בגדאד
דיון מפורסם בין מתא אבן יונס ,נוצרי נסטוריאני ,לוגיקן ומתרגם של כתבי
אריסטו ,לבין אבו סעיד אלסיראפי ,תאולוג ,איש הלכה ובלשן .מתא טען
שההיגיון האריסטוטלי הוא הדרך היחידה להבחין בין אמת לבין טעות .לבקשת
הווזיר ,אלסיראפי התנדב להגן על הדת ועל מדע הלשון ,וטען שאין ערך להיגיון
האריסטוטלי ואפשר להבדיל בין אמת לטעות על פי השכל הישר וידיעת השפה.
אלסיראפי (שהושפע מעמדות ֻמעתזליות) טען שהשפה (ולפחות מקצתה) נוצרת
בהסכמה ,כלומר על פי תבנית ,ולכל שפה יש תבניות שונות מאלה של השפות
האחרות .ההיגיון האריסטוטלי מבוסס על השפה היוונית ,ולכן אין בו שום ערך
לדיון המתנהל בשפות אחרות .מתא לא היה יכול לערער על הטיעון הזה ,משום
שאריסטו עצמו טען שהשפה נוצרה בהסכמה ,ולפיכך נדחק לעמדה של נחיתות
בוויכוח10.
הדיון במקורות המוסלמיים על היווצרות השפה החל במאה השמינית ,אך
חיבוריהם של ראשוני המתדיינים בשאלה זו לא השתמרו ,ורוב המידע שיש לנו
עליהם לקוח מחיבורים מאוחרים ,מן המאות השתים עשרה – השש עשרה.
הדיונים המפורטים הראשונים בסוגיה זו שהגיעו לידינו במקורם הם של מחברים
וייס ,שם ,עמ' .40–37 8
9
M. Shah, ‘The Philological Endeavors of the Early Arabic Linguists: Theological Implications of
the Tawqif Istilah Antithesis and the Majaz Controversy’, Journal of Qur’anic Studies, 1 (1999), 10
pp. 41–42
M. Mahdi, ‘Language and Logic in Classical Islam’, Logic in Classical Islamic Culture, ed. G.E.
von Grunebaum, Weisbaden 1970, pp. 57–65
