Page 133 - GQ 12
P. 133
הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו 131
מן המחצית השנייה של המאה העשירית :פילוסוף אחד – אלפאראבי ,תאולוג
אחד – עבד אלג'באר ,ושני בלשנים – אבן פארס ואבן ג'ני11.
אלפאראבי (תלמידו של מתא אבן יונס) טען שהשפה נקבעה בהסכמה
(אצטלאח) ולא באופן טבעי ,שכן לכל עם שפה משלו .אם השפה הייתה נוצרת
באופן טבעי היו כל בני האדם מדברים שפה אחת 12.לדבריו ,יש שני שלבים
בהיווצרות השפה .בשלב הראשון השפה נוצרת באופן חופשי ואקראי כי בני אדם
מנסים לתקשר ביניהם .אדם אחד משתמש בצרור הגאים כדי לציין חפץ מסוים
ואדם אחר לומד את הסימן ומשתמש בו ,והשימוש בסימן מתפשט עד שהוא
נפוץ בקהילה כולה .בשלב השני מופיע מעין מחוקק לשוני ,המציע שמות לדברים
שעדיין אין להם שמות וקובע את כללי השפה 13.אם השלב הראשון של יצירת
השפה אקראי לחלוטין ,הרי השלב השני (ובעיקר כללי הדקדוק) מבוסס על כללים
קבועים .רעיון זה ִאפשר לאלפאראבי לטעון שכללי הדקדוק (לפחות קצתם)
מבוססים על ההיגיון האריסטוטלי .הדקדוק עוסק גם במשמעות שהמשפט מביע
ולא רק בצורה שבה מובע המשפט בשפה ספציפית ,וכללים אלה משותפים
לכל השפות 14.במאה העשירית לא היו השקפותיהם של הפילוסופים הערבים
מקובלות ביותר מחוץ לחוגם ,כפי שאפשר ללמוד מן הוויכוח בין אלסיראפי
למתא אבן יונס.
עבד אלג'באר ,התאולוג המעתזלי ,טען שהשפה נוצרה בהסכמה ולא
בהתגלות אלוהית .לדבריו ,האל לא יכול היה למסור לאדם הראשון מסרים אם
אדם לא הכיר שום שפה .איך האל דיבר אל האדם אם לא הייתה לו שפה,
תמה עבד אלג'באר .עם זאת ,הוא אומר שישנה אפשרות שהאל לימד את אדם
מילים מסוימות ,לאחר שכבר הייתה לאדם שפה .השפה הראשונה נקבעה אפוא
בהסכמה ,אך לגבי השפות שנוצרו אחר כך אין לדעת – ייתכן שנוצרו בהסכמה
וייתכן שנוצרו בהתגלות אלוהית15.
11שלושה מן המחברים האלה היו בני זמנו של קרקסאני אך צעירים ממנו .עבד אלג'באר פעל בשלב
מאוחר יותר .למרות זאת ,יש חשיבות לדבריהם לשם הבנת דברי קרקסאני ,מכיוון שהם מביאים את
הדיונים שהתנהלו בשאלת מקור השפה בזמנו של קרקסאני.
12אבו נצר אלפאראבי ,שרח כתאב אריסטוטאליס פי אלעבארה' ,בירות ,1960עמ' .27
1 3הנ"ל ,כתאב אלחרוף ,מהדורת מחסן מהדי ,בירות ,1970עמ' .137
J. Stern, ‘Maimonides on Language and the Science of Language’, Maimonides and the Sciences, 14
eds. R. Cohen and H. Levine, Dordrecht 2000, pp. 181–191
1 5עבד אל־ג'באר ,אלמגני פי אבואב אלתוחיד ואלעדל ,מהדורת מ' אלכ'צ'ירי ,קהיר ,1958ה ,עמ'
.170–166
