Page 137 - GQ 12
P. 137
הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו 135
שהמילים נקבעו בידי מייסד השפה (ואצ'ע אללגה') ,שהיה בן אדם ,שכן לעצם
מסוים יש שם אחר בכל שפה ושפה .רס"ג טען שמילים רבות נוצרו באופן אקראי,
וממילים אלה נגזרו מילים אחרות לפי כללים קבועים .עמדה דומה מביעים כמה
מן המדקדקים הערבים 25.גם הקראי ישועה בן יהודה ,בן המאה האחת עשרה,
אימץ את דעת המעתזלה שהשפה נוצרה בהסכמה26.
הוגים יהודים בתקופה מאוחרת יותר הביעו עמדות אחרות .ר' יהודה הלוי
מזכיר אמנם את האפשרות שהשפות נוצרו בהסכמה ,אך טוען שקשה להבין איך
אדם ממציא שפה (כוזרי א ,נה) .ובדברו על השפה העברית ,הוא טוען שהאל
נתן אותה לאדם וחוה בדרך של התגלות (שם ב ,סח) .כלומר ,לפי ריה"ל ,את
העברית (השפה הראשונה) נתן האל ,ואילו השפות האחרות ייתכן שנוצרו בדרך
של הסכמה 27.יש מסבירים את דעת ריה"ל ,שאדם לא יכול להשליט את השפה
שיצר על הקהילה שבה הוא חי אם אין לו שפה שבאמצעותה הוא יכול לתקשר
עם בני הקהילה .לפיכך לא ברור לריה"ל איך יכולה השפה להיווצר מלכתחילה
בדרך של הסכמה .אפשר לדמיין את יצירת השפה רק במצב שבו יש בעולם אדם
אחד בלבד ,או על ידי התגלות אלוהית ,ושתי האפשרויות האלה מוכיחות את
אמיתות סיפור הבריאה המקראי28.
אברהם אבן עזרא ,בספר ההגנה על רס"ג ,טען שיכולת הדיבור היא מתנה
אלוהית ,אך השפה עצמה אינה כזו .כלומר ,הוא רואה בשפה יצירה אנושית .עם
זאת ,בפירושו לסיפור גן עדן הוא אומר שכל חיה קיבלה את השם הראוי לה.
כלומר ,לפי דעתו ,יצירת השפה לא הייתה אקראית לחלוטין29.
הרמב"ם אומר במורה נבוכים ב ,ל ,שהשפות נוצרו בהסכמה ולא באופן טבעי.
במסגרת דיונו על התיאורים האנתרופומורפיים במקרא אומר רמב"ם שאלוהים
אינו מדבר .בכל מקום במקרא שנאמר בו שאלוהים דיבר ,הכוונה היא שהוא רצה
לעשות משהו .אם כן ,לדעתו אין לאלוהים שפה והוא אינו יכול להעניק לאדם
שפה .נראה שהרמב"ם אימץ את גישתו של אלפאראבי בעניין יצירת השפה30.
א' דותן ,אור ראשון בחכמת הלשון :ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון ,ירושלים תשנ"ז ,א ,עמ' 25
.103–96
2 6
M. Schriener, Studien über Jeschu’a ben Jehuda, Berlin 1900, p. 74 2 7
W. Bacher, ‘The Views of Jehuda ha-Levi Concerning the Hebrew Language’, Hebraica, 8 (1982),
pp. 138–139
2 8שטרן (לעיל ,הערה ,)14עמ' .192
29סיאנז בדיליוס (לעיל ,הערה ,)23עמ' .297–295
3 0שטרן (לעיל ,הערה ,)14עמ' .177–176
