Page 139 - GQ 12
P. 139
הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו 137
דיברו בני האדם לפני בניית המגדל אלא מפנה את הקורא למה שכתב במבוא
לפירושו לתורה .במבוא כתב קרקסאני שהשפה העברית היא השפה שבה דיבר
האל עם אדם הראשון ועם הנביאים .קרקסאני מזכיר שישנם אנשים הטוענים
ששפה זו לא הייתה השפה העברית אלא הארמית (סריאניה') דווקא .הוא שולל
דעה זו בשני נימוקים( :א) בתנ"ך ישנם פרקי שירה המסודרים לפי סדר האלף־
בית .אילו פרקים אלה יתורגמו לשפה אחרת הם יחדלו להיות מסודרים לפי
סדר זה ומכאן שנכתבו במקורם בעברית( .ב) השמות הפרטיים של הדמויות
המקראיות מתפרשים לפי העברית32.
בדבריו על אלה הטוענים שארמית הייתה השפה הראשונה מכוון קרקסאני
ככל הנראה לפרשנים הנוצרים הסורים .ישועדד ממרו ,פרשן נסטוריאני בן המאה
התשיעית ,אומר בפירושו לסיפור המגדל:
יש אומרים שהלשון הראשונה שבה דיבר אלוהים עם אדם והמשיכה
עד בניין המגדל הייתה עברית .זאת הם לומדים משמות הראשונים :קין
והבל ומתושלח וכדומה ,שהם שמות עבריים ...אך מפרשנו (=תיאודורוס
ממופסואסטיה )33ואחרים אומרים שהלשון הראשונה הייתה הארמית
הטהורה והנקייה .העברית איננה אחת משבעים ושתיים הלשונות שניתנו
בבבל ,אלא היא לשון מעורבת שהוכנסה לשימוש בידי אברהם .אברהם
הרי היה מאור כשדים בבבל ואנשי בבל הם ארמים .מן ההכרח הוא שאף
אברהם דיבר בלשון מקומו ובלשון אביו ...לאחר שעבר את הפרת ושהה
זמן רב בארץ כנען ,התערבבה לשונו ולשון בניו בלשון כנען .הרי העברית
דומה לארמית ואינה נבדלת מן הכנענית ,כפי שאומר הנביא 'חמש ערים
בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות' (ישעיהו יט ,יח) ,וידוע שהן לשון
אחת ,שהרי הגבעונים דיברו עם יהושע בלי צורך במתורגמן וכך גם רחב
עם המרגלים ...כתבי הקודש נכתבו בעברית לא משום שהיא לשון נכבדה
או נפוצה ,היא הרי אינה רווחת במיוחד ,אלא מפני שלא היה זה ראוי שהם
ישתמשו ויקראו בשפה שונה מזו שהכירו .אחרת ,הם לא היו מסוגלים להבין
את משמעותם של כתבי הקודש ,עם של טיפשים וכבדי תפיסה שכמותם34.
.H. Hirschfeld, Qirqisani Studies, London 1918, p. 44 3 2הנימוק השני יסודו בדברי חז"ל .ראו :בראשית
רבה יח ,ו ,תיאודור־אלבק ,עמ' ' :164לזאת יקרא אשה כי מאיש ֻלקחה זאת (בראשית ב ,כג) ,מכאן
שניתנה תורה בלשון הקודש'.
33מאבות הכנסייה במאה הרביעית .גישתו התאולוגית של תיאודורוס השפיעה רבות על הכנסייה
הנסטוריאנית ,ולכן ישועדד הנסטוריאני מכנה את תיאודורוס 'הפרשן שלנו'.
3 4למקור הסורי ראוIsodad de Merv, Commentaire sur l’Ancien Testament, ed. J.M. Vosté, Louvain :
1955, 1, pp. 134–136
