Page 139 - GQ 12
P. 139

‫ הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו ‪137‬‬

     ‫דיברו בני האדם לפני בניית המגדל אלא מפנה את הקורא למה שכתב במבוא‬
     ‫לפירושו לתורה‪ .‬במבוא כתב קרקסאני שהשפה העברית היא השפה שבה דיבר‬
     ‫האל עם אדם הראשון ועם הנביאים‪ .‬קרקסאני מזכיר שישנם אנשים הטוענים‬
     ‫ששפה זו לא הייתה השפה העברית אלא הארמית (סריאניה') דווקא‪ .‬הוא שולל‬
     ‫דעה זו בשני נימוקים‪( :‬א) בתנ"ך ישנם פרקי שירה המסודרים לפי סדר האלף־‬
     ‫בית‪ .‬אילו פרקים אלה יתורגמו לשפה אחרת הם יחדלו להיות מסודרים לפי‬
     ‫סדר זה ומכאן שנכתבו במקורם בעברית‪( .‬ב) השמות הפרטיים של הדמויות‬

                                              ‫המקראיות מתפרשים לפי העברית‪32.‬‬
     ‫בדבריו על אלה הטוענים שארמית הייתה השפה הראשונה מכוון קרקסאני‬
     ‫ככל הנראה לפרשנים הנוצרים הסורים‪ .‬ישועדד ממרו‪ ,‬פרשן נסטוריאני בן המאה‬

                                          ‫התשיעית‪ ,‬אומר בפירושו לסיפור המגדל‪:‬‬

     ‫יש אומרים שהלשון הראשונה שבה דיבר אלוהים עם אדם והמשיכה‬
     ‫עד בניין המגדל הייתה עברית‪ .‬זאת הם לומדים משמות הראשונים‪ :‬קין‬
     ‫והבל ומתושלח וכדומה‪ ,‬שהם שמות עבריים‪ ...‬אך מפרשנו (=תיאודורוס‬
     ‫ממופסואסטיה‪ )33‬ואחרים אומרים שהלשון הראשונה הייתה הארמית‬
     ‫הטהורה והנקייה‪ .‬העברית איננה אחת משבעים ושתיים הלשונות שניתנו‬
     ‫בבבל‪ ,‬אלא היא לשון מעורבת שהוכנסה לשימוש בידי אברהם‪ .‬אברהם‬
     ‫הרי היה מאור כשדים בבבל ואנשי בבל הם ארמים‪ .‬מן ההכרח הוא שאף‬
     ‫אברהם דיבר בלשון מקומו ובלשון אביו‪ ...‬לאחר שעבר את הפרת ושהה‬
     ‫זמן רב בארץ כנען‪ ,‬התערבבה לשונו ולשון בניו בלשון כנען‪ .‬הרי העברית‬
     ‫דומה לארמית ואינה נבדלת מן הכנענית‪ ,‬כפי שאומר הנביא 'חמש ערים‬
     ‫בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות' (ישעיהו יט‪ ,‬יח)‪ ,‬וידוע שהן לשון‬
     ‫אחת‪ ,‬שהרי הגבעונים דיברו עם יהושע בלי צורך במתורגמן וכך גם רחב‬
     ‫עם המרגלים‪ ...‬כתבי הקודש נכתבו בעברית לא משום שהיא לשון נכבדה‬
     ‫או נפוצה‪ ,‬היא הרי אינה רווחת במיוחד‪ ,‬אלא מפני שלא היה זה ראוי שהם‬
     ‫ישתמשו ויקראו בשפה שונה מזו שהכירו‪ .‬אחרת‪ ,‬הם לא היו מסוגלים להבין‬
     ‫את משמעותם של כתבי הקודש‪ ,‬עם של טיפשים וכבדי תפיסה שכמותם‪34.‬‬

      ‫‪ .H. Hirschfeld, Qirqisani Studies, London 1918, p. 44 3	 2‬הנימוק השני יסודו בדברי חז"ל‪ .‬ראו‪ :‬בראשית‬
      ‫רבה יח‪ ,‬ו‪ ,‬תיאודור־אלבק‪ ,‬עמ' ‪' :164‬לזאת יקרא אשה כי מאיש ֻלקחה זאת (בראשית ב‪ ,‬כג)‪ ,‬מכאן‬

                                                                        ‫שניתנה תורה בלשון הקודש'‪.‬‬
      ‫‪ 	33‬מאבות הכנסייה במאה הרביעית‪ .‬גישתו התאולוגית של תיאודורוס השפיעה רבות על הכנסייה‬

                              ‫הנסטוריאנית‪ ,‬ולכן ישועדד הנסטוריאני מכנה את תיאודורוס 'הפרשן שלנו'‪.‬‬
      ‫‪ 3	 4‬למקור הסורי ראו‪Isodad de Merv, Commentaire sur l’Ancien Testament, ed. J.M. Vosté, Louvain :‬‬

                                                                                                    ‫‪1955, 1, pp. 134–136‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144