Page 144 - GQ 12
P. 144
142ףרצו יהרא
בטקסטים מוסלמיים מאוחרים ,המסכמים את הדיון בשאלת היווצרות הלשון,
כמו הדיון של אלאמדי (בן המאה השלוש עשרה) 40,שכדי להגיע להסכמה על שפה
ועל משמעותן של מילים צריכים בני האדם שפה שתאפשר להם לתקשר ביניהם,
וכך הלאה עד אין סוף .אפשר להניח שטיעון זה היה בשימוש בספרות המוסלמית
כבר בימיו של קרקסאני .כמובן ,קרקסאני מתעלם מן האפשרות שהציג בצורה
בהירה אבן ג'ני ,שבני האדם הגיעו להסכמה על שמותיהם של החפצים לאחר
שהצביעו עליהם .ייתכן שסבר שדרך תקשורת מעין זו מסורבלת מכדי שאפשר
יהיה להשתמש בה כדי ליצור שפה.
טיעונו של קרקסאני ,כמו טיעונים רבים מסוג זה ,יכול לשמש גם נגדו .אם
האנשים זקוקים לשפה כדי לתקשר ביניהם וליצור שפה ,גם האל ואדם הראשון
היו זקוקים לשפה שתקשר ביניהם ,כדי שהאל יוכל ללמד את האדם שפה .זהו
בדיוק הטיעון שעבד אלג'באר המעתזלי העלה דור לאחר מכן ,כדי להוכיח את
יצירת השפה בהסכמה ,ויש להניח שהיה מוכר כבר בימיו של קרקסאני .קרקסאני
עונה על כך שהאדם נוצר עם תבונה המאפשרת לו לקלוט מידע ,וכן שהאל יכול
לשתול במוחו של האדם את המידע המתאים בכל רגע ורגע ולהבטיח שהאדם יבין
את כוונתו (בניגוד לבני אדם המנסים לתקשר ביניהם ,שאינם יכולים לעשות זאת).
.והבעייתיות בסיפור המגדל
לאחר שהסביר את שיטתו לגבי היווצרות השפה ,קרקסאני מעמת את שיטתו
עם סיפור המגדל41:
תרגום המקור הערבי
לגבי סיפור זה (=סיפור המגדל) הם פאלד'י יסלון ענה פיה הד'ה אלקצה'
(=שוללי הנבואה) שואלים על הכתוב 'כי מן הד'א אלמעני כי שם בלל יוי שפת
שם בלל ה' שפת כל הארץ' ,ואומרים :איך כל הארץ פיקולון כיף יג'וז עלי קום אן
ינסון לגה' כאנו עליהא וכאנו יתכלמו ייתכן שאנשים ישכחו שפה שדיברו בה
בהא לא יחסנו גירהא חתי תבטל ושלטו רק בה ,עד כדי כך שהיא תיעלם
מנהם גמלה' ויתכלמון בלגאת אכ'ר מהם לחלוטין והם ידברו בשפות אחרות
מכ'תלפה לם יתעלמוהא ולא ערפוהא ושונות שלא למדו אותן ולא ידעו אותן?
והד'א כ'לאף קולכם אן אלאנסאן לא הרי זה מנוגד לדבריכם ,שלא ייתכן
40אבו חסן אלאמדי ,אלאחכאם פי אצול אלאחכאם ,מהדורת ע' אלעפיפי ,בירות ,2007א ,עמ' .78
