Page 143 - GQ 12
P. 143

‫ הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו ‪141‬‬

     ‫קרקסאני אינו מתעניין בשאלת מקור השפה כשלעצמה‪ .‬הוא מברר שאלה זו‬
     ‫משום שהיא משרתת את תפיסותיו התאולוגיות‪ :‬לפי תפיסתו‪ ,‬יצירת השפה‬
     ‫מצריכה התגלות אלוהית‪ ,‬ומכאן שהאל מתגלה אל בני האדם‪ ,‬כלומר יש אפשרות‬
     ‫של נבואה‪ 37.‬הזיקה בין שאלת מקור השפה לקיומה של הנבואה קשורה כנראה‬
     ‫לרעיונותיו של אבן פארס על הנביאים כיוצרי השפה‪ ,‬אלא שאבן פארס לא ראה‬
     ‫שום צורך להוכיח את קיומה של הנבואה וזו הייתה בעיניו דבר נתון‪ .‬שימוש‬
     ‫בתאוריה על מקורה האלוהי של השפה כדי להוכיח את קיומה של הנבואה הוא‬
     ‫רעיון שלא מצאתי במקורות מוסלמיים הקודמים לקרקסאני‪ ,‬אך יש להניח שהוא‬
     ‫הכיר את הרעיון ממקורות מוסלמיים‪ .‬המלומד המוסלמי אבן חזם בן המאה‬

                                                ‫האחת עשרה כבר מזכיר רעיון זה‪38.‬‬
     ‫קרקסאני נטה לתאולוגיה המעתזלית‪ 39,‬אך הוא סבר שהשפה נוצרה‬
     ‫בהתגלות אלוהית‪ ,‬תפיסה שלא הייתה מקובלת על רוב המעתזלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי‬
     ‫שצוין‪ ,‬לתפיסת ההתגלות האלוהית יש שורשים בחשיבה המעתזלית‪ ,‬וגם במאה‬
     ‫העשירית היו מעתזלים שתמכו בה‪ ,‬כמו אבו עלי אלפארסי ובמידה מסוימת גם‬

                                                                          ‫אבן ג'ני‪.‬‬
     ‫השיטה שבחר קרקסאני כדי להוכיח שהשפה נוצרה בידי האל שונה מן השיטה‬
     ‫שנקטו אבן פארס ואבן ג'ני‪ ,‬ואפשר להבין זאת‪ .‬אבן פארס ביסס את הוכחותיו‬
     ‫על ה ֻקראן ועל מה שהיה מקובל בדקדוק הערבי‪ ,‬כלומר על ההבדל בין השפה‬
     ‫הערבית הקלסית לערבית המדוברת‪ ,‬וטיעונים אלה אינם מתאימים לעברית‪,‬‬
     ‫שלא הייתה שפה מדוברת בימיו של קרקסאני‪ .‬גם אבן ג'ני לא הביא נימוק של‬
     ‫ממש לטענה שהשפה היא יצירה אלוהית‪ ,‬מלבד מורכבותה המופלאה של השפה‪.‬‬
     ‫כלומר‪ ,‬גם הוא מסתמך על השפה שהוא מכיר‪ ,‬השפה הערבית‪ .‬קרקסאני היה‬
     ‫זקוק לטיעון שיהיה תקף לכל שפה ושפה ויהיה מבוסס על הדיון ההגיוני‪ ,‬כפי‬
     ‫שהיה מקובל במסורת התאולוגית המוסלמית‪ .‬קרקסאני השתמש בטיעון המצוי‬

      ‫‪ 	37‬בעולם המוסלמי של ימי הביניים כמעט שלא היו אנשים שכפרו בקיומה של הנבואה‪ ,‬ובכל זאת‬
      ‫קרקסאני (כמו הוגים מוסלמים ויהודים אחרים) מזכיר אנשים השוללים את קיומה של הנבואה‪ .‬ייתכן‬
      ‫שאנשים אלה הם ה'בראהמה'‪ ,‬כלומר הברהמינים ההודים‪ ,‬שקרקסאני מזכיר אותם בכתאב אלאנואר‬
      ‫ואומר שהם שוללים את קיומה של הנבואה‪ .‬ראו‪ :‬קרקסאני‪ ,‬אנואר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.288–287‬‬
      ‫ואולם‪ ,‬הטיעונים שקרקסאני מביא בשם שוללי הנבואה מסתמכים לעתים קרובות על התנ"ך‪ ,‬ולכן‬
      ‫ייתכן שמדובר ב'הוגים חופשים' יהודים‪ .‬ראו‪ :‬ח' בן שמאי‪ ,‬המחשבה הדתית של אבו יוסף יעקוב‬
      ‫אלקרקסאני ויפת בן עלי‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .301‬יש‬
      ‫לציין גם שאבן אלרואנדי‪ ,‬הוגה חופשי מוסלמי (שלפי מקצת המקורות היה ממוצא יהודי)‪ ,‬שלל את‬

              ‫קיום הנבואה‪ ,‬וגם תמך בדעה שהשפה נוצרה בהסכמה‪ .‬ראו‪ :‬שייבר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)23‬עמ' ‪.498‬‬
                                                                    ‫‪ 	38‬אבן חזם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)35‬עמ' ‪.30‬‬

                                                                ‫‪ 	39‬בן שמאי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬א‪ ,‬עמ' ‪.317‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148