Page 141 - GQ 12
P. 141
הפשה תורצוויה לע סומלופב ינאסקרקלא בקעי לש עמדתו 139
אין זה משנה באיזו שפה ,לא ייתכן ד'לך מנה אבתדא או אסתנבאט
שהוא עצמו ייצור אותה ,או יגיע אליה ווצ'ע בל אנמא יכון ד'לך מן מעלם
באמצעות הסקת מסקנות ,או יקבע
אותה [באופן שרירותי] ,אלא הוא לומד עלמה ומלקן לקנה
אותה ממישהו שמלמד אותו וגורם לו
ואן אלנאס פי אלבדי לא יג'וז אן
לדקלם את המילים. יכונו וצ'עו פי מא בינהם לגה' תואטו
ותואקפו [גרוס :תואפקו] עליהא
גם האנשים בתחילת [הבריאה] ,לא וצארת אסמא אלאשיא מתעארפה
ייתכן שהם קבעו [בהסכמה] ביניהם מסתעמלה פי מא בינהם בתלך
שפה והסכימו עליה במשותף ,והשמות אללגה' אלתי וצ'עוהא ותואטו
המציינים את הדברים נעשו מוכרים עליהא אלא בלגה' אכ'רי יעלם בהא
ונהוגים ביניהם במסגרת השפה שקבעו בעצ'הם גרץ' בעץ' ומא אראדה
והסכימו עליה ביניהם .הם לא יכלו פיתפקון עלי אללגה' אלתי ירידו
לעשות זאת אלא אם הייתה להם קודם וצ'עהא ואלתואטי עליהא פי אול
לכן שפה אחרת שבאמצעותה הם הבינו
זה את כוונתו של זה ,וכך יכלו להסכים ד'לך אלי מא לא נהאיה' לה
ביניהם על השפה שהם רוצים לקבוע,
וכך הלאה עד אין סוף (=כל שפה דורשת פת'בת מן ד'לך אן אול לגה' עלמהא
אלנאס ותכ'אטבו בהא לם יעלמו
שפה שקדמה לה). בהא אלא בתוקיף מוקף וד'לך אדל
מכאן אפשר להוכיח שהאנשים למדו דליל עלי אלנבוה'
להכיר את השפה הראשונה שלהם
ולדבר בה באמצעות מישהו שגרם להם פלמן יכ'אלף הד'א אלראי ממן יבטל
לדעת אותה (=כלומר ,אלוהים לימד אלנבואת אן יסל פי הד'א אלמעני
אותם את השפה) ,וזוהי ההוכחה הטובה פיקול אד'א כאן אללה אול כ'לקה
והו אדם ולם יכן יחסן אלכלאם
ביותר לקיום הנבואה. ואנמא עלמה תעלימא פאול מא
כ'אטבה בה ואול כלאם מעה מנה
מי שמתנגד לדעה זו וטוען שאין נבואה כיף עלם מא הו ומן אין דרא מא
יכול לשאול על כך ולומר :אם יצירתו
הראשונה של האל ,אדם [הראשון],
לא ידע לדבר [בתחילה] והיה צריך
ללמוד זאת ,הרי בפעם הראשונה שהוא
(=אלוהים) פנה אליו ודיבר עמו ,איך
הוא ידע מה זה ,ומניין ידע מה הוא אומר
