Page 68 - תאטרון 34
P. 68

‫אירופה שמגיע לברלין‪ .‬בקומדיה יעקב וקריסטיאן הוחלפו יהודי ונאצי בחילופים קומיים עד‬
‫לכדי אבסורדום‪ ,‬עד־דלא־ידע‪ .‬שלמה המלך מתחלף עם שלמי הסנדלר‪ ,‬וגם במחזה האחרון של‬
‫גרונמן מחליפה מלכת שבא מקומות וזהויות‪ 32.‬המשחק הדיאלקטי הזה של חילופי זהויות מתייחס‬
‫לשני נושאים חברתיים ופוליטיים חשובים ורלוונטיים לזמנו של גרונמן‪ :‬הדיאלקטיקה האמפתית‬
‫שלו מנסה לתווך בין מקומיים ובין עולים חדשים‪ ,‬בין המנוכרים ובין המייסדים‪ .‬זאת הוא עושה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬בין יהודים ללא יהודים‪ ,‬בין יהודים ספרדים ואתיופים לבין אשכנזים‪ ,‬בין גברים ונשים‬
‫בתוך מסגרת דרמטית‪ ,‬המפרקת באופן סאטירי מרכיבים שוביניסטיים הנטועים בתרבות‬
‫הישראלית וכן בתרבות הגרמנית‪ .‬הדרמה והתיאטרון שירתו את גרונמן ככלי שבאמצעותו‬
‫התייחס לנושאים חברתיים מעוררי מחלוקת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הקומדיה שירתה את גרונמן כדי‬

             ‫למכור הומניזם גרמני נאור ותרבות יהודית גלותית בשוק האידיאולוגי של הציונות‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬בבואנו לענות על השאלה איך הסתדר גרונמן עם האמביוולנטיות של האוטופיה הציונית‪,‬‬
‫נוכל למצוא תשובה אחת לכך בתיאטרון של גרונמן‪ .‬כאן הוא מצא את המקום שלו‪ ,‬בה"א‬
‫הידיעה‪ :‬מקום שהוא בו־זמנית מקום אחר‪ .‬במרחב דרמטי זה מתרחש משא ומתן בין יהדות הגולה‬
‫לבין האידיאלים הציוניים‪ ,‬החורגים הרבה מעבר לבמה האמנותית‪ .‬הגנאלוגיה האמנותית של‬
‫גרונמן כוללת יוצרים גרמנים נאורים כגון לסינג‪ ,‬גתה ושילר‪ ,‬שכולם ראו בתיאטרון אמצעי‬
‫לחינוך אזרחים לאומיים‪ .‬במקרה הספציפי של גרונמן‪ ,‬התיאטרון הוא גם אמצעי לתיווך בין‬

                                          ‫אידיאלים ציוניים לבין המציאות המזרח־תיכונית‪33.‬‬

‫חשוב לציין שהתהליך הזה של הגשמה תרבותית‪ ,‬חברתית ופוליטית בעבודתו של גרונמן מחויב‬
‫להיפוך הדיאלקטי שלו – לתיאטרליזציה של המציאות‪ ,‬המלווה את שיבתם של היהודים אל במת‬
‫ההיסטוריה; את מה שאפשר להגדיר כפרדוקס של השחקן החברתי של גרונמן‪ ,‬המתאר דרך‬
‫התיאטרליזציה חזרה לביצוע של זהות יהודית אותנטית‪" .‬עתה ראיתי את העיר ואת הארץ"‪ ,‬כתב‬
‫גרונמן בשנת ‪ 1946‬בתל אביב‪ ,‬ביחס לפעילות חייו בתור תועמלן ציוני‪" ,‬ולתמהוני מחויב אני‬

                    ‫להודות‪ ,‬כי כל אשר כיזבתי במשך עשרות שנים אינו אלא אמת לאמיתה‪34.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לא נוכל לדעת בוודאות איזו קריאה של מטפורת תיאטרון המונדי שלו היה גרונמן‬
‫מעדיף‪ :‬הסתירה בין מונח השיבה הגיאו־פוליטית ומונח הקיום המטא־היסטורי המיתולוגי‪ ,‬או‬
‫ההבנה של הציונות כשורת המחץ לבדיחה שהעולם הגויי רואה ביהדות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גרונמן‬

‫‪ 32‬מדובר בקומדיות של גרונמן שנושאות בכותרת שלהם את שמות הגיבורים‪ :‬יעקב וקריסטיאן‪ ,‬שלמה המלך‬
                                                                            ‫ושלמי הסנדלר‪ ,‬מלכת שבא‪.‬‬

                                                                      ‫‪ 33‬דוגמה להשפעות אלה היא‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫‪Jan Kühne, "Sammy Gronemann’s Lessing – Another German-Jewish Encounter", in Disappearing‬‬
‫‪Realities. On the Cultural Consequences of Social Change, eds. Marta Bucholc and Anne Dwyer, Junior‬‬
‫‪Visiting Fellows' Conferences at the Institute for Human Sciences XXX (Vienna: Published on the Web,‬‬
‫‪2011),‬‬
‫‪http://www.iwm.at/index.php?option=com_content&task=view&id=484&Itemid=125‬‬

‫‪ 34‬גרונמן מצטט את עצמו ומספר אנקדוטה מהביקור הראשון שלו בארץ ב‪ :1929-‬גרונמן סמי‪ ,‬זכרונות של‬
                                                                      ‫יקה )תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬תש"ו(‪.8 ,‬‬

                                                                         ‫‪ 66‬גליון ‪34‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73