Page 70 - תאטרון 34

‫שלומית בן מנחם‪-‬כהן‬

‫האדם וכפיליו‪ :‬תיאטרון דתי בעידן המודרני‬

‫הבסיס למאמר זה הוא הפרדוקס הגלום בכותרתו‪ .‬כל דת מניחה אמת‪ .‬המודרניזם והפוסט‬
‫מודרניזם‪ ,‬כל אחד מכיוון אחר‪ ,‬מערערים על קיומה של אמת מעין זו‪ .‬מבחינה זו תיאטרון‬
‫דתי מודרני מכיל בחובו‪ ,‬כביכול‪ ,‬סתירה‪ .‬המודרניזם מערער על תוקף האמת הדתית מצד‬
‫התוכן של אמת זו‪ .‬המודרנה היא תקופת החילון וההתפכחות מן ה'אשליה הדתית'‪ .‬בצד‬
‫ההתפכחות ישנו גם חיפוש אחר אמת חדשה שתמלא את מקום הדת והאמנות היא אחד‬
‫התחליפים שתפסו את המקום שהתפנה‪ :‬יש צפייה כי האמנות היא שתוביל לגאולה‪ 1.‬הפוסט‬
‫מודרניזם‪ ,‬באופן רדיקלי יותר‪ ,‬מערער על עצם מושג האמת‪ .‬הגישה הנרטיבית המאפיינת את‬
‫הפוסט מודרנה מניחה כי אין אמת אלא ריבוי אמיתות ‪ --‬לכל אחד יש אמת משלו‪ ,‬ואין‬
‫עדיפות לאחת על פני רעותה‪ ,‬מה שלאמיתו של דבר מקעקע את מושג האמת‪ .‬בתקופות‬
‫קודמות היה קשר הדוק בין התיאטרון לדת שכן התיאטרון צמח מתוך הדת או לצדה‪ 2.‬אבל‬
‫עם חלוף השנים התחומים הללו נפרדים ומובחנים זה מזה‪ ,‬ובוודאי שלתיאטרון אין עוד חלק‬
‫בריטואל הדתי‪ .‬להפך‪ ,‬נוצר מתח בין האמת הדתית לאמת האמנותית‪ ,‬הנתפסת על־ידי הדת‬
‫כאשליה ואפילו כשקר‪ .‬מתח זה נמצא ביסוד המורכבות של כל מפגש בין תיאטרון לדת‪ .‬החל‬
‫מהעידן המודרני מתח זה מועצם ומוקצן והאמנות והדת‪ ,‬כל אחת משיקוליה שלה‪ ,‬מדירות זו‬

‫את זו מתחומן‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ואולי באופן פרדוכסלי‪ ,‬קיימת היום מגמה הולכת וגוברת של יוצרים דתיים‪3‬‬
‫המבקשים לשוב ולהפגיש בין התיאטרון ובין הדת ולמצוא דרכים חדשות ליצור שיח אמנותי‬
‫דתי‪ .‬יוצרים אלה ניצבים מול הבעיה של יצירת שפה תיאטרונית מתאימה‪ .‬כדי להבין נקודה‬
‫זו לעומקה יש לעמוד על מורכבות היחסים שבין התיאטרון המודרני ובין הדת‪ .‬אומנם יוצרים‬

‫‪ 1‬יצירתו של תומס מאן ‪ -‬דוקטור פאוסטוס‪ ,‬ופרק ה'סוף דבר' בספרו של מישל פוקו תולדות השיגעון‬
‫בעידן התבונה‪ ,‬תרגום‪ :‬אהרן אמיר )ירושלים‪ :‬הוצאת כתר‪ 214-207 ,(1986 ,‬הם שתי דוגמאות‬

‫להתייחסות לאמנות כמחליפה את מקומה של הגאולה הדתית‪.‬‬
‫‪ 2‬שכנר טוען כי הפולחן והתיאטרון הם שתי דוגמאות לפעולות פרפורמטיביות שאינן נובעות זו מזו אלא‬
‫קיימות זו לצד זו בכל חברה אנושית משחר ההיסטוריה‪Richard Schecner, Performance Theory (London .‬‬

‫‪.& New York:, Routledge, 2010), 1-19‬‬

‫חוקר מרכזי נוסף שסלל את הדרך להבנת היחסים בין אמנות לדת הוא בכטין שהדגיש במיוחד את היסוד‬
‫הקרניבלי שבאמנות‪ ,‬ובכך מהווה לאמיתו של דבר מנגנון משמר ומווסת בעבור הדת‪ .‬וראו בספרו‪:‬‬

‫‪Michail Bakhtin, Rabelais and his world; translated by Helene Iswolsky (Cambridge, Mass.‬‬
‫‪: M.I.T. Press, 1968).‬‬

‫‪ 3‬למגמה זו שותפים גם חוקרים‪ :‬מערכת היחסים בין התיאטרון ובין הדת ונקודות הממשק ביניהם היא אחת‬
‫מהסוגיות החשובות במחקר התיאטרון היום‪ ,‬ואף קיימים כתבי עת בנושא‪ ,‬כגון ‪Journal of Religion and‬‬

‫‪Theatre Archive‬‬

‫‪ 68‬גליון ‪34‬‬