Page 129 - תיאטרון 46

‫‪ ‬‬

‫תמונתו של דוריאן גריי ‪ -‬הצגת רומן מסוף המאה ה‪ 19-‬בסגנון רוק של אמצע‬

‫צילום‪ :‬אייל לנדסמן‬ ‫‪ ‬י המאה ה‪ .20-‬במרכז ‪ -‬לזרוב בדמות דוריאן גריי‪.‬‬

‫מאשר ברומן )רצח הצייר על‪-‬ידי דוריאן מתרחש בהצגה שלוש פעמים עוקבות‪,‬‬
‫אולי כביטוי לחוסר יכולתו לחזור בו(‪.‬‬

‫ההצגה מותירה בעקבותיה את התחושה שחשובה ככל שתהיה האמנות‪ ,‬החיים‬
‫הם אלו המטביעים את חותמם עליה‪ ,‬וכראיה לכך משמשת אולי התמונה המוצגת‬
‫על הבמה כמסגרת בלבד – ללא הציור עצמו‪ .‬מבחינה זאת לזרוב גילה הבנה‬
‫לרוחו הפנימית של ויילד‪ ,‬שאף כי נודע באמירתו‪" :‬החיים מחקים את האמנות"‪,‬‬
‫יצירתו‪ ,‬על כל הז'אנרים שלה‪ ,‬מציגה את הקשר בין האמנות והחיים בדרך‬

‫שאינה ניתנת להגדרות חד‪-‬משמעיות מעין אלו‪.‬‬

‫***‬

‫גם הקריאה של לזרוב ברומן של טורגנייב אבות ובנים צוללת אל תשתית‬
‫הטקסט‪ ,‬מפרקת אותו ליסודותיו ובונה יצירה חדשה‪ .‬אך שלא כקריאתו בתמונתו‬
‫של דוריאן גריי‪ ,‬נראה לי שבמקרה זה פרשנותו לרומן מעמידה סימן שאלה על‬
‫התכוונותו של הסופר‪ .‬לפי עדות הבמאי הנמסרת בתוכנייה‪ ,‬דמותו של בזארוב‪,‬‬

‫גיליון ‪ 46‬ת י א ט ר ו ן ‪127 ‬‬