Page 132 - תיאטרון 46
P. 132

‫מעל הדמויות הנשיות השוכבות‪ ,‬מעין מיניות טורפנית‪ ,‬ותמונת הצפרדע מעליהם‬
‫בתנוחה דומה‪ .‬גם את מותו של בזארוב בחר הבמאי לחבר אל דימוי הצפרדע‪:‬‬

     ‫הוא שוכב גוסס על צפרדע גדולה‪ ,‬וברקע ניתן גם לשמוע קרקור צפרדעים‪.‬‬

‫בזארוב אצל טורגנייב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אינו מאיין את הצפרדע כחלק מניכור לטבע‪,‬‬
‫אלא מנתח אותה כדי ללמוד כיצד לרפא אנשים‪ .‬במהלך ביקורו בבית ידידו‪ ,‬הוא‬
‫משכים ל ִביצה לצוד צפרדעים‪ .‬אחד מילדי המשרתים שואל אותו בשביל מה הוא‬
‫צריך אותן‪ .‬תשובתו של בזארוב היא‪" :‬אבתר את הצפרדע‪ ,‬ואראה מה קורה‬
‫אצלה שם ִבפנים; ומאחר שאתה ואני גם אנחנו צפרדעים‪ ,‬אבל מהלכות על‬
‫שתיים‪ ,‬אוכל לדעת מה קורה גם אצלנו בפנים"‪ .‬מששואל הילד‪" :‬בשביל מה"?‬
‫עונה בזארוב‪" :‬בשביל שלא אטעה אם תחלה‪ ,‬ואני אצטרך לרפא אותך"‪.‬‬
‫טורגנייב מציג אפוא את בזארוב קודם כל כרופא‪ ,‬ואחר‪-‬כך גם כמי שבידיו‬
‫ההבנה לחוליי החברה הרוסית ועל‪-‬כן הוא רוצה לתת יד לריפוייה‪ .‬בשיחתו עם‬
‫בני משפחתו של ידידו ארקאדי הוא אומר בפשטות )כל דבריו ברומן נאמרים‬
‫כתשובות לשאלות‪ ,‬שכן הוא אינו מרבה בדיבור(‪" :‬נוכחנו שגם החכמנים שלנו‪,‬‬
‫אלה הנחשבים אנשי קידמה בשער‪ ,‬לא יצלחו למאום‪ ,‬ושאנחנו מתעסקים‬
‫בשטויות‪ ,‬מתפלפלים על אמנות‪ ,‬על יצירה משוחררת מכבלי ההכרה‪ ,‬על‬
‫פרלמנטיזם‪ ,‬על חוק ומשפט והשד יודע על מה עוד‪ ,‬בשעה שמדובר בפת הלחם‪,‬‬
‫בשעה שאמונות הבל נואלות מאין כמותן שמות לנו מחנק‪ ,‬בשעה שכל חברות‬
‫המניות שלנו קורסות רק משום שאין אצלנו אנשים ישרים‪ ,‬בשעה שהחירות‬
‫עצמה‪ ,‬שהממשלה שוקדת עליה כל‪-‬כך‪ ,‬ספק אם תועיל לנו‪ ,‬כי המוז'יק שלנו‬
‫שש לגנוב ולגזול גם מעצמו‪ ,‬ובלבד שיוכל לשתות לשוכרה בפונדק" )תרגום‪:‬‬
‫נילי מירסקי(‪ .‬מי שיקרא בביוגרפיה שכתב אנרי טרואיה על‪-‬אודות צ'כוב‬
‫)‪ (1904-1860‬יווכח שמחשבות כאלו של בזארוב על מצבה של רוסיה‪ ,‬איפיינו‬

                                           ‫גם את הסופר הנודע‪ ,‬שהיה בעצמו רופא‪.‬‬

‫בזארוב אכן מופיע ברומן כדמות מחוספסת‪ ,‬אולי גם משום שכבנו של רופא‬
‫כפרי ממעמד נמוך‪ ,‬אין הוא מרגיש בטחון באחוזות האריסטוקרטיות העשירות‬
‫כדוגמת זו של אנה סרגייבנה‪ .‬אך העיבוד של לזרוב מתרחק מהניהיליזם‬
‫הפוזיטיביסטי שאפיין את בזארוב ואת "האנשים החדשים" ברוסיה בתקופה זו‪,‬‬
‫ומוליך את הצופים בהצגה לקראת תפיסה של ניהעליזם לשמו; ניהיליזם זה אפיין‬
‫את הפילוסופיה המערבית ומיוצג על‪-‬ידי ניטשה )‪ ,(1900-1844‬ולפיו על האדם‬
‫למחוק כל אמונה באמיתות‪ ,‬שכן חיינו הם הליכה על‪-‬פני תהום‪ ,‬ומסוכן להסיט‬

                                          ‫את המבט לצדדים )"כה אמר זרתוסטרה"(‪.‬‬

                        ‫‪  130‬ת י א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪  46‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137