Page 167 - 01 Bereshit

ְּ ב ֵ
30 Bereshit / Génesis Parashat Vaietzé תי ִׁ֖ שאר

(11)
:דָֽ ָּגְּוֹ ִׁ֖ מ ְּ ש־תֶאְּא ֵָּ֥ר ק תַוְּ)דִָּ֑גְּאָָּ֣ב(ְּדגבְּהִָּׁ֖אֵלְּרֶמא ֵ֥ תַו

vatómer leáh vgd (bá gád); vatiqrá et-shêmó gád.

Y Lea dijo: '¡Qué afortunada!' Y llamó su nombre Gad.
(12)
:בָֽ קֲעָֽ ַי ְּ לְּיִׁ֖ נֵשְּןֵֵ֥בְּה ָֹּ֔אֵלְּתַָ֣ח פ שְּּ֙הָּפ ל זְּדֶל ֵָ֗תַו

vatéled zilpah shifját leáh, bén shení lêiá'aqóv.

Zilpa, sierva de Lea, dio a luz un segundo hijo a Iaaqov [Jacob].

(13)
:רָֽ ֵשָּאְּוֹ ִׁ֖ מ ְּ ש־תֶאְּא ֵָּ֥ר ק תַוְּתוִֹ֑נָּבְּי נו ִׁ֖ ר ְּ ש אְּיֵ֥ כְּי ִּ֕ ר שָּא ְּ בְּה ָֹּ֔אֵלְּרֶמא ָ֣ תַו

vatómer leáh, bêashrí kí ishêrúni banót; vatiqrá et-shêmó ashér.

Y dijo Lea: '¡Qué felicidad la mía! Ahora las mujeres me llamarán feliz.' Y
llamó su nombre Aser.
(14) 4ª Aliá
ְּם ָֹּ֔ת אְּאֵָ֣בָּיַוְּה ֶֹ֔דָּשַבְּּ֙םי אָּדוָֽדְּאִָּ֤צ מ יַוְּםי ָ֗ ט ח־רי צ ְּ קְּיֵָ֣מי בְּן ֵַּ֜בוא ְּ רְּךְֶלֵֹ֨יַו

:ךְָֽ ֵנ ְּ בְּיִֵׁ֖אָּדוָֽד מְּי ֹ֔ לְּאָָּ֣נ־י נ ְּ תְּה ָֹּ֔אֵל־לֶאְּּ֙לֵח ָּרְּרֶמא ִ֤ תַוְּוֹ ִ֑ מ אְּהִָּׁ֖אֵל־לֶא

vaiélej rêuvén biméi qêtzir-jitím vaimtzá dúdaim basadéh, vaiavé otám, el-
leáh imó; vatómer rajel el-leáh, têni-ná lí, midúdaéi bênéj.

Rubén fue al campo en el tiempo de la siega del trigo, halló mandrágoras y se
las llevó a Lea su madre. Y Rajel [Raquel] dijo a Lea: –Por favor, dame
algunas de las mandrágoras de tu hijo.
(15)
ְּיִ֑ נ ְּ בְּיִֵׁ֖אָּדוָֽד־תֶאְּםֵַ֥גְּתַח ִַּ֕קָּל ְּ וְּי ֹ֔ שי א־תֶאְּךְֵָ֣ת חַקְּּ֙טַע מַהְּהּ ָָּ֗לְּרֶמא ָ֣ תַו

:ךְָֽ ֵנ ְּ בְּיֵֵ֥אָּדוָֽדְּתַחִַׁ֖תְּהָּל י ַֹ֔לַהְּּ֙ךְָּמ עְּבִַ֤כ ש יְּּ֙ןֵכָּלְּל ֵָ֗ח ָּרְּרֶמא ָ֣ תַו

vatómer láĥ ham'at qajtéj et-ishí, vêlaqájat gám et-dúdaéi bêní; vatómer rajél
lajen ishkáv 'imaj haláilah, tájat dúdaéi vênéj.

Ella respondió: –¿Te parece poco que hayas tomado a mi marido para que te
quieras tomar también las mandrágoras de mi hijo? Y Rajel [Raquel] dijo: –
Entonces que duerma contigo esta noche a cambio de las mandrágoras de tu
hijo.
(16)
ְּיַָ֣לֵאְּּ֙רֶמא ֹ֨ תַוְּוֹ ָ֗תא ָּר ק לְּה ַָּּ֜אֵלְּא ֵֹ֨צֵתַוְּ ַ֒ב ֶרֶעָּבְּ֮הֶדָּשַה־ן מְּב ָ֣ קֲעָֽ ַיְּא ֹ֨ בָּיַו

:אוָֽהְּהָּל יֵַ֥לַבְּהִָּּׁ֖מ עְּב ְּ ֵַ֥כ ש יַוְּיִ֑ נ ְּ בְּיִֵׁ֖אָּדוָֽד ְּ בְּךי ֹ֔ ת רַכ ְּ שְּׂר ָ֣ כָּשְּׂי ֵ֚ כְּאוֹ ֹ֔בָּת

167