Page 292 - 01 Bereshit
P. 292

ְּ ב ֵ
                  תי ִׁ֖ שאר                          Parashat Vaiejí            Bereshit / Génesis 48


                  (11)
                   ְּיִ֛ ת  אְּהֵָּ֥א  רֶהְּה ֵֹ֨נ ה ְּ וְּי ת לִָּ֑ל פְּא ָ֣ לְֹּךיִֶׁ֖נָּפְּה ֵ֥   א ְּ  רְּף ֵֹ֔סוֹי־לֶאְּּ֙לֵא ָּר שׂ יְּרֶמאִ֤   יַו

                                                                           :ְּךָֽ ֶע  רַז־תֶאְּםֵַ֥גְּםיִׁ֖ הלֱֹא

                  vaiómer israel el-ioséf, rêóh fanéja ló filálti; vêhinéh heráh otí elohím gám et-
                  zar'éja .

                  Y dijo Israel a Iosef [José]: –Yo no esperaba ver tu cara, y he aquí que Elohim
                  me ha hecho ver también a tus hijos!
                  (12)
                                    :הָּצ ְּ  רָֽ ָּאְּויִָּׁ֖פַא ְּ לְּוחֵַ֥ת ש יַוְּויִָּ֑כ  ר בְּםָ֣ עֵמְּם ִָּׁ֖ת  אְּףִֵ֛סוֹיְּאֵֵ֥צוֹיַו

                  vaiotzé ioséf otám me'ím birkáv; vaishtáju lêapáv árêtzah.

                  Entonces Iosef [José] los apartó de entre sus rodillas, y se postró con su rostro
                  a tierra.

                  (13)
                  ־תֶא  ְּ וְּל ֵֹ֔א ָּר שׂ י ְּלא ָ֣   מ ְּ ש מְּּ֙וֹני מיָֽ  בְּם י ִַ֤ר פֶא־תֶאְּ ַ֒םֶהיֵנ ְּ ש־תֶאְּ֮ףֵסוֹיְּחַָ֣ק יַו

                                                 :ויָֽ ָּלֵאְּשִֵׁ֖גַיַוְּלִֵ֑א ָּר שׂ יְּןיָ֣ מי מְּוֹ ִׁ֖ לא  מ שׂ בְּהֵֶ֥שַנ ְּ מ

                  vaiqáj iosef et-shêneihem et-efráim bíminó misêmól israél, vêet-mênashéh
                  vismoló mimín israél; vaiagésh eláv.

                  Luego tomó Iosef [José] a ambos: a Efraín a su derecha [a la izquierda de
                  Israel], y a Menashé [Manasés] a su izquierda [a la derecha de Israel]; y los
                  acercó a él.
                  (14)
                     ְּרי ֹ֔ עָּצַהְּאו ָ֣ ה ְּ וְּּ֙ם י ַֹ֨ר פֶאְּשא ִ֤   ר־לַעְּתֶשָֹּ֨יַוְּוֹ ַּ֜ני מ ְּ  י־תֶאְּל ֵֹ֨א ָּר שׂ יְּ֩חַל ש יַו

                       :רוָֹֽכ ְּ בַהְּה ִֶׁ֖שַנ ְּ מְּיֵ֥ כְּוי ָֹּ֔דָּי־תֶא ְּּ֙לֵכ שְּׂה ִֶ֑שַנ ְּ מְּשא ָ֣   ר־לַעְּוֹ ִׁ֖ לא  מ ְּ שׂ־תֶא ְּ ו

                  vaishlaj israél et-iêminó vaiáshet 'al-rósh efráim vêhú hatza'ír, vêet-sêmoló 'al-
                  rósh mênashéh; sikel et-iadáv, kí mênashéh habêjór.

                  Luego Israel extendió su mano derecha y la puso sobre la cabeza de Efraín,
                  que era el menor, y su izquierda la puso sobre la cabeza de Menashé
                  [Manasés], cruzando sus manos a propósito, a pesar de que el primogénito era
                  Menashé [Manasés].

                  (15)
                        ְּּ֙ויָּנָּפ ְּ לְּיִַ֤ת  בֲאְּו ֹ֨כ ְּ לַה ת הְּ֩רֶשֲאְּםי ֶ֡ הלֱֹאָֽ ָּהְּרִַ֑מא  יַוְּףִֵׁ֖סוֹי־תֶאְּךְ ֶרֵָּ֥ב יַו


                           :ְּהָֽ ֶזַהְּםוֵֹ֥יַה־דַעְּי ִׁ֖ דוֹעָֽ ֵמְּי ֹ֔ ת  אְּהֶָ֣ע  רָֽ ָּהְּּ֙םי הלֱֹאָֽ ָּהְּק ָֹּ֔ח צ י ְּ וְּםָָּ֣ה ָּר באַ
                  vaivárej et-ioséf vaiomár; háelohím asher hithalêjú avotái lêfanav avrahám
                  vêitzjáq, háelohim háro'éh otí, mé'odí 'ad-haióm hazéh .





                                                           292
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297