Page 28 - דברי יפת לאתר

‫‪ 26‬ג‪ .‬נאום ואומנות הנאום‬

‫‪ .II‬על סיפור העלילה — ‪DE NARRATIONE‬‬

‫(‪ )5‬סיפור העלילה הוא הצגה של מאורע שאירע או כאילו אירע‪ .‬אם כי אחדים‬
‫מיקמו את ה‪ ,χρεία-‬כלומר את דבר המעשה‪ ,‬לפני סיפור העלילה‪ .‬ובכן ישנם‬
‫ארבעה סוגים של סיפורי עלילה‪ :‬משלי‪ ,‬דמיוני‪ ,‬היסטורי‪ ,‬ומשפטי‪ .‬המשלי נוגע‬
‫למשלים שנדונו לעיל‪ ,‬הדמיוני עוצב לצורך טרגדיות או לקומדיות‪ ,‬ההיסטורי‬
‫להצגת מאורעות שאירעו‪ ,‬והמשפטי המשמש נואמים בהצגת תביעות משפטיות‪.‬‬
‫(‪ )6‬כעת אנו דנים בסיפור העלילה הנוגע לתרגול; ואנו נוהגים להציג אותו‬
‫באופני הבעה שונים‪ :‬באמצעות אופן הבעה של חיווי ישיר‪ ,‬באמצעות אופן הבעה‬
‫של חיווי נטוי‪ ,‬באמצעות אופן הבעה של האשמה‪ ,‬באמצעות אופן הבעה בלתי‬
‫מקושר‪ ,‬באמצעות אופן הבעה של השוואה‪ .‬ובכן‪ ,‬בחיווי ישיר‪ ,‬למשל‪' ,‬מדיאה‬
‫הייתה בתו של איאטס; היא מסרה במרמה את גיזת הזהב'‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬חיווי זה‬
‫מכונה ישיר מפני שלאורך כל האמירה או בחלקה הגדול הוא משמר את יחסת‬
‫הנושא‪ .‬אך אמירה בחיווי מכונה נטויה כאשר משתמשים בה ביחסות עקיפות‪,‬‬
‫למשל‪' :‬אומרים על מדיאה‪ ,‬בתו של איאטס‪ ,‬שאהבה את יאסון'‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬מפני‬
‫שהאמירה מצריכה את היחסות האחרות גם כן‪ .‬ואילו אמירה באופן הבעה של‬
‫האשמה היא צורת ביטוי שאנו משתמשים בה בהציגנו טיעון‪ ,‬למשל‪' :‬איזה פשע‬
‫לא פשעה מדיאה? האם לא אהבה את יאסון‪ ,‬לא מסרה במרמה את גיזת הזהב‪,‬‬
‫לא הרגה את אחיה?' וכן הלאה‪ )7( .‬ואילו אופן הבעה בלתי מקושר נעשה כך‪:‬‬
‫'מדיאה‪ ,‬בת איאטס‪ ,‬מסרה במרמה את גיזת הזהב‪ ,‬הרגה את אחיה אבסירטוס' וכן‬
‫הלאה‪ .‬אופן הבעה של השוואה הוא זה‪' :‬מדיאה‪ ,‬בת איאטס‪ ,‬אף שהיתה חייבת‬
‫לשמור על צניעותה‪ ,‬הפקירה אותה בפרשיית אהבים מבישה‪ ,‬ואף כי ראוי היה‬
‫שתהא שומרת ביטחונו של אחיה‪ ,‬הרגתו‪ ,‬ואף כי חייבת הייתה להגן על גיזת‬
‫הזהב‪ ,‬הפקידה אותה בידי הקושר'‪ .‬אופן ההבעה הישיר אכן מתאים להיסטוריה‪,‬‬
‫שכן הוא פשוט יותר‪ .‬אופן ההבעה הנטוי אכן מתאים יותר להתנצחויות‬
‫רטוריות; אופן הבעה של האשמה הולם יותר טיעון‪ ,‬ואילו אופן ההבעה‬
‫הבלתי מקושר הולם פתיחות או סיכומים‪ ,‬שכן הוא רגשי‪ ,‬כלומר מעורר את‬

‫תחושות הלב‪.‬‬

‫‪ .III‬על דבר המעשה — ‪7 DE VSV‬‬

‫(‪ )8‬דבר המעשה‪ ,‬אשר בלשון היוונים מכונה ‪ ,χρεία‬הוא הזכרת אמירה או מעשה‬
‫של אדם‪ ,‬או שניהם גם יחד‪ ,‬אשר יש בהם הדגמה מהירה המובאת לרוב לשם‬
‫תועלת כלשהי‪ .‬ובכן‪ ,‬חלק מדברי המעשה עוסקים באמירות‪ ,‬חלקם במעשים‪ .‬דברי‬
‫המעשה העוסקים באמירות הם אלה הכוללים אמירות בלבד‪ ,‬למשל‪' :‬אפלטון‬

‫‪ 7‬מונח לטיני זה הוא תרגום בבואה ישיר למונח הרטורי היווני ‪ chreia‬מלשון 'שימוש'‪ ,‬שאין‬
‫בו כדי להעיד באופן ברור על מהות המבנה הנדון כאן‪.‬‬