Page 58 - דברי יפת לאתר

‫‪ 56‬ד‪ .‬פילוסופיה‬

‫יקר הדורש ממנו תשובה? קודם כל אספר על מחשבותיי שהביאו אותי לרדת‬

‫לשאול‪.‬‬

‫כאשר הייתי ילד ושמעתי את סיפורי המלחמה והמריבה של הומרוס ושל הסיודוס‪,‬‬

‫לא רק על אודות בני האלים אלא גם על אודות האלים עצמם‪ ,‬ואף על מקרי ניאוף‬

‫שלהם‪ ,‬אונס‪ ,‬חטיפה‪ ,‬ותביעות‪ ,‬על גירושי אבות וזיווגי אחים ואחיות‪ ,‬ראיתי את‬

‫כל אלה כדברים טובים ויפים ונמשכתי אליהם לא מעט‪ .‬ואולם כאשר התחלתי‬

‫להתבגר שמעתי כי החוקים למעשה מצווים על דברים הפוכים לדברי המשוררים‪:‬‬

‫לא לנאוף‪ ,‬לא לריב‪ ,‬ולא לחטוף‪ .‬חשתי מבוכה עצומה‪ ,‬ולא ידעתי מה לעשות עם‬

‫עצמי‪ ,‬כי חשבתי שהאלים לא היו נואפים ורבים אחד עם השני אלא אם כן סברו‬

‫שכך ראוי לנהוג‪ ,‬ואילו המחוקקים לא היו דורשים התנהגות הפוכה אלא אם כן‬
‫חשבו שכך מועיל יותר‪16.‬‬

‫במבוכתי‪ ,‬טיכסתי עצה ללכת לאלה הנקראים 'פילוסופים' למסור את עצמי בידם‪,‬‬

‫ולדרוש מהם לעשות איתי כרצונם ולהראות לי דרך חיים פשוטה ובטוחה‪ .‬מצויד‬
‫בכוונות אלו ניגשתי אליהם מבלי לדעת שהפלתי את עצמי אל האש מן העשן‪17.‬‬

‫כאשר בחנתי את הפילוסופים גיליתי שהבורות והמבוכה שלהם גדולות אף יותר‬

‫ממבוכתי‪ ,‬כך שהובילו אותי מהר מאוד למסקנה שחיי האנשים הפשוטים הם חיי‬
‫דבש‪18.‬‬

‫אחד הפילוסופים טען כי יש להנות מהכול‪ ,‬ויש לרדוף רק אחרי ההנאה בלבד‪,‬‬
‫שהרי זהו האושר‪ 19.‬אחר טען‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שיש לעמול‪ ,‬להתיש את עצמך‬

‫ולהכניע את גופך עד שתהיה מלוכלך‪ ,‬מוזנח‪ ,‬מפריע לכול ומושא ללעג‪ .‬הוא‬
‫שר ללא הפסקה את המילים הידועות של הסיודוס על אודות המעלה הטובה‪20,‬‬
‫הזיעה‪ ,‬והעלייה לפסגת ההר‪ 21.‬מישהו אחר המליץ לזלזל בכסף ולהתייחס‬
‫לצבירת כסף כעניין חסר כל משמעות‪ 22.‬אחר טען שגם כסף הוא דבר טוב‪23.‬‬

‫המקור לביקורת הזאת על המוסריות של האלים נמצא אצל אפלטון‪ ,‬המדינה‪ ,‬ספרים ב–ג‪.‬‬ ‫‪1 6‬‬
‫ביטוי ביוונית‪ ,‬שמשמעו מן הפח אל הפחת‪.‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫‪ 18‬‬
‫מילולית‪ :‬חיי זהב‪ .‬ראו אפלטון‪ ,‬פוליטאה י‪ 620 ,‬ג‪-‬ד‪ ,‬שם אודיסאוס בוחר בחיים פשוטים‬
‫כברירה הטובה ביותר‪ .‬אך מניפוס אינו מציג את החיים האלה כהמלצה של הפילוסופים‬ ‫‪1 9‬‬
‫‪ 20‬‬
‫אלא כמסקנה שהוא מסיק בעקבות המבוכה של הפילוסופים‪.‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫רמז כנראה לאסכולה האפיקוראית‪ ,‬שבעיני לוקיאנוס דגלה בנהנתנות גשמית (ראו לוקיאנוס‪,‬‬
‫‪ 22‬‬
‫הדייג ‪.)43‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫ביוונית ‪ ,aretai‬תכונות אופי טובות נרכשות‪ ,‬כגון אומץ‪ ,‬חוכמה‪ ,‬שליטה עצמית וצדק‪.‬‬
‫ראו הסיודוס‪ ,‬מעשים וימים ‪ .292–286‬קטע זה היה במרכז הדיון המוסרי באפלטון (פרוטאגורס‬
‫‪ 304‬ד; המדינה ב‪ 364 ,‬ג; חוקים ‪ 718‬ה) ואצל כסנופון (זיכרונות ב‪ .)20 ,1 ,‬כסנופון עצמו‬
‫הדגיש את חשיבות העמל (פונוס) שהיה חשוב כנראה גם בתורתו של אנטיסתנס‪ .‬את עניין‬
‫הלכלוך‪ ,‬ההזנחה וההפרעה הוסיף לוקיאנוס (או מניפוס) לדיון בהסתמכו על תיאור דמותו‬

‫של סוקרטס בקומדיות של אריסטופנס ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫רמז לאסכולה הסטואית ולרעיון שדברים חיצוניים הינם חסרי משמעות בדיון מעשי‪.‬‬

‫רמז כנראה לאסכולה הפריפטטית שנקטה עמדה מאוזנת כלפי טובות חיצוניות‪.‬‬