Page 62 - GQ-9

‫‪ 6 0‬נרי ישעיהו אריאל‬

‫הוא הדין בממונות‪ ,‬אם ראה בעל העדות‬ ‫וכדאך פי אל אמואל אן ראי דו אלשהאדה‬
‫מעשה שאירע בין שניים ואינו יודע באיזה‬ ‫פעלא גרי בין אתנין ולם יעלם עלי אי וגה‬
‫אופן אירע‪ ,‬יספר מה שראה‪ .‬כשיישאל‬ ‫גרי יחכי מא ראה פאדא סיל ען אלוגה‬
‫על האופן‪ ,‬יאמת שהוא ראה דבר שאינו‬ ‫יצדק אנה ראה שיא (‪ )40‬לא יעלם עלי‬
‫יודע כיצד אירע‪ .‬כגון‪ֵ ,‬עד ראה את ראובן‬ ‫אי וגה גרי מתלא שאהד ראי ראובן יזן‬
‫משלם לשמעון מאה דרהם ואינו יודע‬ ‫לשמע' מאיה דרהם ולא יעלם אלי אי‬
‫לאיזו תכלית‪ .‬ראובן תבע משמעון מאה‬ ‫סביל ואדעא ראובן עלי שמע' מאיה דרהם‬
‫דרהם ִמלווה‪ .‬שמעון הכחיש שלווה דבר‬ ‫קרץ' ואנכר שמע' אן יכון קד אקתרץ' שיא‬
‫מראובן‪ .‬ראובן הביא שני עדים שנכחו‬ ‫מן ראובן וגאב ראובן שאהדין אנהמא‬

‫כששמעון קיבל‪.‬‬ ‫חצ'רא וקד קבץ' שמע'‬

‫הוא הדין בממונות‪ :‬לאחר הדיון באופיין של השאלות שמציג השופט כדלעיל וביסוסו‬
‫על סוגיות תלמודיות‪ ,‬שב המחבר לעניינו המרכזי‪ ,‬דיני ממונות‪ ,‬ואומר כי אף בדיני‬

‫ממונות ('וכדאך פי אל אמואל') הדין כן‪.‬‬
‫המחבר בונה אפוא את הקטע באופן הרמוניסטי‪ ,‬וכך המקורות התלמודיים משתלבים‬
‫זה בזה ויוצרים מבנה עקיב ומגובש מבחינה ספרותית‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נחרז‬
‫הכלל האמור בראשית הקטע ‪' -‬יד בעל השטר על התחתונה' ‪ -‬במובאה שבהמשך‬
‫הקטע‪ ,‬שבה השיב רב יוסף לטוען שהפסיד כי ידו על התחתונה מפני שבשטרו אין‬
‫כתוב זמן‪ .‬האופי הספרותי המגובש מורה שלא בתיעוד כתוב של מסירה על פה‬
‫עסקינן‪ ,‬כתלמיד בפני רבו‪ ,‬אלא בחומר כתוב הנושא אופי פרשני ופסיקתי‪ .‬רמתו‬
‫הספרותית והלימודית של החומר גבוהה‪ ,‬אף שאין בו חידושים מופלגים‪ ,‬ורובם‬
‫המוחלט של תכניו לקוח מן הבבלי המפורש או הלמד‪ .‬משתקפת כאן אפוא עריכה‬

‫ספרותית מגובשת ו ַהבנייה הלכתית מוקפדת‪.‬‬
‫שנכחו כששמעון קיבל‪ :‬כאן מסתיים דף ‪ 1‬של כ"י סינסינטי; דף ‪ 2‬עוסק בדברים‬
‫אחרים אשר יובאו להלן‪ .‬סביר להניח שבקטע שלא שרד באו המובאות הרלוונטיות‬
‫מבבלי שבועות‪ ,‬אך לפי שעה אין לקבוע זאת בוודאות ולא ברור מה היה תוכנן‬
‫המדויק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מכיוון שסוף הקטע חסר‪ ,‬אף פסיקת הדין בסוף הקטע אינה‬

‫נהירה לחלוטין‪.‬‬
‫אמנם ניתן לפרש את תוכן כתב היד בשני כיוונים‪ ,‬אך מבחינה תוכנית אפשר לשקול‬
‫את הדברים‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬באופן הבא‪ :‬השריד מדף ‪ 1‬עוסק בענייני שטרות‪ ,‬טריפה מבעל‬
‫חוב וסדרי דין‪ .‬ייתכן שבשלב מסוים בדיונו‪ ,‬לאחר שהחל המחבר לדון על סדרי הדין‪,‬‬
‫הרחיב (בקטע שלא שרד) בהבאת המשנה והתלמוד ממסכת סנהדרין‪ .‬אפשר שלנושא‬