Page 79 - גנזי קדם יא
P. 79

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪77‬‬

    ‫בתקופה קדומה‪ָ' :‬אב ֹלא ָח ַמל ‪ֵּ /‬בן ֹלא ֵא ַחר‪ֵּ ,‬בן ֹלא ִעיּ ֵכב ‪ְ ( /‬ו) ָיִׁשיׁש ֹלא ָאט'‪40.‬‬
    ‫הזריזות והמהירות מציינות את אדיקות הכוונה‪ ,‬את השמחה שבה בוצע צו‬
    ‫האל‪ 41.‬על המהירות הזאת גם מבקש בעל הסליחה הקדומה 'איתן למד דעת טרם‬
    ‫לכל מודעת'‪ ,‬במידה כנגד מידה הקשורה בצלילי החרוז‪ִ ' :‬מי ֵהר ְו ָל ַקח ַמ ֲא ֶכ ֶלת ‪ְ /‬ל ֵכן‬
    ‫ַז ְר ָעם ַּתִּציל ִמִּמי ָתה ְמַׁשּ ֶכ ֶלת'‪ 42.‬לפיכך אין פלא שבסדר הפחות משוכלל שבשלושת‬
    ‫הסדרים שלו‪' ,‬אלפים שנה'‪ ,‬גילה הקליר רגישות מיוחדת לדברי הדופי על אברהם‪.‬‬
    ‫הוא לא היה מוכן להאשים אותו בדברים שבזכותם הוא וחבריו הפייטנים ביקשו‬
    ‫רחמים על ישראל‪ .‬על כן הוא דאג לצמצם את הנזק‪ ,‬והאשים את אברהם בסך‬
    ‫הכול בדברים שאכן יצאו מפיו‪ ,‬ולא במה שלא יצא מפיו‪ .‬בסדר הזה‪ ,‬שנקלט‬
    ‫באשכנז‪ ,‬אברהם מואשם בספק שעלה בלבו בברית בין הבתרים‪ ,‬אשר בא לידי‬

                      ‫ביטוי בשאלה ששאל‪' :‬במה אדע כי אירשנה' (בראשית טו‪ ,‬ח)‪.‬‬
    ‫סדרי התפילה האשכנזיים גילו רגישות גדולה עוד יותר מאשר המחבר‬
    ‫הקדמון‪ .‬כל דברי הדופי שהקליר שם בפי התורה נגד גדולי האנושות ואבות‬
    ‫האומה לא היו לטעמם‪ .‬הרגע המרומם של מתן התורה צריך היה להגיע אחרי‬
    ‫שורה ארוכה של הכנות – התקדשות וזיקוק המחשבה וטוהר הרעיון‪ ,‬ודברי‬
    ‫ההשמצה של התורה לא מילאו בדיוק את התפקיד הזה‪ .‬המתקנים הפוריסטים‬
    ‫החליטו לא לומר את מחרוזות ההשמצה‪ ,‬אף על פי שהיה בכך כדי לפגוע באופן‬
    ‫בולט במהלך הסיפור‪ .‬בלי דברי ההתנגדות של התורה אין זה ברור מדוע האל‬
    ‫חוזר ומציע את הצעותיו השונות כל פעם מחדש‪ .‬גם המבנה האלף־ביתי הפשוט‬
    ‫נמצא לקוי בשל כך‪ ,‬לאחר שכל מחרוזות התגובה של התורה הנושאות את‬
    ‫חתימת האלף־בית הושמטו ממנו‪ .‬ואולם‪ ,‬שיקולים אלה לא הפריעו למתקנים‬
    ‫הפוריסטים‪ ,‬שדברי הבלע של התורה פגעו ברגשותיהם‪ .‬יש כתבי יד שבהם‬
    ‫מחרוזות התגובה של התורה מסומנות בראשי התיבות‪ :‬א"א (=אין אומרים)‪.‬‬
    ‫בכמה כתבי יד אין מחרוזות התגובה מנוקדות והן מועתקות בכתב זעיר‪ .‬כשהגיע‬

                        ‫מחזור אשכנז לדפוס הושמטו ממנו המחרוזות הללו כליל‪43.‬‬

     ‫‪ 	40‬יהלום וסוקולוף (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ;126‬א' מירסקי‪ ,‬פיוטי יוסי בן יוסי‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,2‬עמ'‬
     ‫‪( 139‬וראו חילופי נוסח); י' יהלום‪ ,‬אז באין כול‪ :‬סדר העבודה הארץ ישראלי הקדום ליום הכיפורים‪,‬‬

                                                                          ‫ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.179‬‬
     ‫‪ 	41‬על משמעות הזריזות בפיוט הקדום השוו‪ :‬י' מופס‪ ,‬אישיותו של אלוהים‪ :‬תיאולוגיה מקראית‪ ,‬אמונה‬

                                    ‫אנושית ודמות האל‪ ,‬תרגם א' שרף‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.134–131‬‬
                                  ‫‪ 	42‬ד' גולדשמידט‪ ,‬סדר הסליחות כמנהג פולין‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' קנג‪.‬‬

                                          ‫‪ 4	 3‬מחזור שבועות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬מבוא‪ ,‬עמ' כד‪ ,‬כו‪ ,‬הערה ‪.153‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84