Page 81 - גנזי קדם יא
P. 81

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪79‬‬

    ‫ישראל את הפורענות של 'י ֹדע תדע'‪ .‬כך הוא גרם במו פיו לשעבוד של ארבע‬
         ‫מאות שנה‪ ,‬וכך קרה שהתורה נמנעה מלרדת לארץ ('חדלתי בארץ לשכנה')‪.‬‬

    ‫מהלך הדברים ודרך הצגתם בסדר 'טרם עד' שונה ביותר‪ .‬האל והתורה‬
    ‫עומדים כביכול במישור אחד‪ .‬הוא מציע את הצעותיו והתורה דוחה אותו ואת‬
    ‫הצעותיו‪ .‬הן את מחרוזות ההצעה המביאות את דברי האל הן את מחרוזות‬
    ‫הדחייה המביאות את דברי התורה מלווה פזמון חוזר‪ ,‬שהציבור כולו‪ ,‬שהשתתף‬
    ‫כנראה באמירתו‪ ,‬מביע בו את דעתו כעומד מן הצד‪ .‬את המחרוזות הבלתי‬
    ‫זוגיות מלווה הפזמון‪ְ ' :‬ו ָה ָיה ֵאל ְמ ַפֶּת ָנה ‪ּ[ /‬וב ֹו] ֵלׁש ַּבּ ֵלב ִקי ְנ ָיי ָנּה ‪ְ /‬וא ֹו ֵמר ַל ֲה ִכי ָנּה ‪/‬‬
    ‫ְו ֶא ֱעֶׂשה ע ֹו ָלם ְל ַמ ֲע ָנּה ‪ְ [ /‬ו ֶאְּת ֶנָּנה ַלּט ֹוב ְּב ֵעי] ָנּה' (טורים ‪ .)16–12‬את דחיות התורה‬
    ‫הבאות במחרוזות הזוגיות מלווה הפזמון‪ְ [' :‬ו] ָה ָיה ֵאל ְמ ַרְּנ ָנּה ‪ְ /‬מ[ַׁשְּב ָח]ּה ְמ ֹאד‬
    ‫ּו ְמַׁשְּנ ָנּה ‪ְ /‬וא ֹו ֵמר ַּבּ ֵלב ְלב ֹו ְנ ָנּה ‪ָ /‬מ ַתיי ִי ְק ַרב ִּכיּנּו ָנּה ‪ְ /‬וי ֹום ִׂש ְמ ַחת ְּגנּו ָנּה' (טורים ‪.)30–26‬‬
    ‫שני הפזמונים פותחים בלשון 'והיה אל' והם כתובים בהברת חרוז אחת‪ָ - :‬נּה‪.‬‬
    ‫התורה מוצאת פגם בכל אחד מן המועמדים‪ ,‬ורק עם הופעתו של משה‪ ,‬העניו‬
    ‫מכל אדם‪ ,‬היא מסכימה לרדת לארץ‪ .‬כאן משתנה גם סוף הפזמון‪ְ ' :‬וָׂש ַמח ֵאל‬
    ‫ְּכ ִני ְתַּג ְּד ָלה ‪ְּ /‬בִׂש ְמ ָחה ְגד ֹו ָלה ‪ְ /‬וָא ַמר ַּבּ ֵלב ְּב ִגי ָלה ‪ִ /‬הּ ֵנה ִהִּגי ַע ִל ְסגּוּ ָלה ‪ִׂ /‬ש ְמ ַחת ּ ַכּ ָלה'‬
    ‫(טורים ‪ .)260–256‬תוך כדי הוויכוח בין התורה לאל הפייטן מגולל את תולדות‬
    ‫האנושות ההולכת ומתפתחת‪ ,‬הולכת ומתעדנת‪ ,‬עד שהיא נמצאת ראויה לקבל‬

                                                              ‫את התורה וחוקיה‪.‬‬
    ‫לשון השיח של הפיוט הוא הדיבור האישי של התורה־הכלה‪ ,‬והכול על פי‬
    ‫פסוק המוטו מספר משלי שהוא חלק מן המונולוג של החכמה‪' :‬ה' קנני ראשית‬
    ‫דרכו' (משלי ח‪ ,‬כב)‪ .‬הפסוק הזה תופס מקום מרכזי בדרשה על הדברים שנבראו‬
    ‫קודם בריאת העולם‪ 48.‬המחרוזות המונולוגיות של התורה‪ 49‬נקטעות על ידי‬

                                                              ‫‪ 4	7‬מחזור שבועות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' כד‪.‬‬
     ‫‪ 4	 8‬בראשית רבה א ד‪ ,‬מהדורת תיאודור–אלבק‪ ,‬עמ' ‪' :6‬ו' דברים קדמו לבריית עולם‪ ,‬יש מהם שנבראו‪ ,‬ויש‬
     ‫מהם שעלו במחשבה להבראות‪ .‬התורה וכסא הכבוד נבראו‪ ,‬התורה דכת' "י'י קנני ראשית" (משלי ח‪,‬‬
     ‫כב)‪ ,‬כסא כבוד דכת' "נכון כסאך מאז" וג' (תהלים צג‪ ,‬ב)‪ ...‬אבל איני יודע אי זה קודם‪ ,‬אם התורה לכסא‬
     ‫הכבוד‪ ,‬אם כסא כבוד לתורה‪ ,‬אמר ר' אבא בר כהנא‪ ,‬התורה קדמה לכסא הכבוד שנ' "י'י קנני ראשית‬
     ‫דרכו קדם מפעליו מאז"‪ ,‬קדם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך מאז" וגו' '‪ .‬והשוו עוד‪ :‬א"א אורבך‪' ,‬שרידי‬
     ‫תנחומא־ילמדנו'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬ו [טז]‪ ,‬א (תשכ"ו)‪ ,‬עמ' ‪' :10‬שלא נברא העולם אלא בשביל תורה‪ ,‬שנ' "ה'‬
     ‫קנני ראשית דרכו" וגו' (משלי ח‪ ,‬כב)‪ ,‬בנוהג שבעולם שלטון שהוא מבקש לילך לבימה קודמו לבימה‬
     ‫סונקת[ד]רוס (=יועץ) שלו‪ ,‬למ'[ה]? שהוא נוטל בו עצה‪ ,‬כך התורה נבראת קודם שני אלפים שנה‪ ,‬שנ'‬
     ‫"ואהיה אצלו אמון" וגו' (שם ח‪ ,‬ל)‪ ...‬אמרה תורה בי היה נוטל עצה שנ' "לי עצה ותושייה" (שם ח‪ ,‬יד)‪,‬‬

                                           ‫אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה שנ' "ואהיה אצלו אמון" '‪.‬‬
     ‫‪ 4	 9‬לשון השיח בפיוט השישי נקבעת דרך קבע על פי פסוק המוטו‪ .‬השוו‪ :‬ב' לפלר‪" ' ,‬ונוסף עוד"‪ :‬נוספות‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86