Page 83 - גנזי קדם יא
P. 83

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪81‬‬

    ‫ִאיׁש‪( '...‬טורים ‪ .)72–69‬בחטיבה וי"ו היא נענית לדרישת אביה‪ ,‬אבל מעמידה‬
    ‫תנאי אחד בלבד‪ ,‬שיהא החתן ראוי לה‪ִ [' :‬אם] ִּת ְמ ָצא ִאיׁש ִצ ְד ְקָך ְמ ָח ֵבר ְק ֵני ִני ל ֹו'‬
    ‫(טורים ‪ .)80–79‬האב מצדו מסביר לכלה‪ ,‬בחטיבה זי"ן‪ ,‬שבנישואיה שלה הוא‬
    ‫מבקש לפרסם גם את טיבו שלו‪ְ [' :‬ו] ִיָּוו ַדע ָיו ְפ ֵייְך ְל ָכל ָהע ֹו ָלם ‪ֲ /‬עבּור ֵי ֵצא ִלי ֵשׁם‪'...‬‬
    ‫(טורים ‪ .)85–84‬בחטיבת חי"ת הכלה מתעשתת פתאום ומעמידה תנאי נוסף‪.‬‬
    ‫היא אינה מוכנה לעזוב את הבית החם שבו גדלה‪ְ ' :‬מ ַבֶּק ֶ ׁשת ֲא ִני ְל ַפּת ֹות ָּגו ְד ָלְך ‪/‬‬
    ‫ְּב ִלי ְלה ֹו ִצי ִאי‪ֵ ...‬איְך ִייָּנ ֵתן ְל ָח ִציר (=לבן אנוש) ִקי ְנ ַיין ִמי ְפ ָע ָלְך ‪ַּ /‬דִּיי ְלע ֹו ָלם י ֹו ֶשׁ ֶבת‬

                                                         ‫ֶא ְצ ָלְך' (טורים ‪.)103–100‬‬
    ‫בחטיבה יו"ד‪ ,‬לאחר שהאל בורא את העולם ויוצר את האדם‪ ,‬הוא מציע‬
    ‫אותו לבתו כחתן‪ .‬לדעתו‪ ,‬עליה להכריז עליו בחטיבה כ"ף‪' ,‬דודי הנה זה' (שיר‬
    ‫השירים ב‪ ,‬ח)‪ִ ' :‬א ְמ ִרי ִהּ ֵנה ֶזה ‪ֲ /‬ח ִזי ָיו ְפי ֹו ַמה ָּנ ֶאה ֶזה' (טורים ‪ .)135–134‬בסדר‬
    ‫'אגמי קרים' לשבועות הקליר מתאר את האדם תיאור מיתולוגי חריף‪ִּ' :‬כ ְדמּות‬
    ‫ּב ֹו ְרא ֹו ֱהי ֹות ְּדמּות ֹו ‪ְּ /‬כ ִ ׁשיעּור ק ֹו ָמה ק ֹו ָמת ֹו ‪ְּ /‬כ ֵאי ַמת י ֹו ְצר ֹו ַעל ּ ֹכל ֵאי ָמת ֹו‪ 51.'...‬אף‬
    ‫כך בסדר שלנו‪ :‬אדם מוצג כגדול ('מיופה')‪ ,‬כדמות 'זה אלי' (שמות טו‪ ,‬ב)‪ְ ' :‬וע ֹוד‬
    ‫ִּכי ְמיּוֶּפה ִּב ְדמּות [ ֶזה]' (טור ‪ .)136‬הבת מסרבת בטענה שאדם זה שהוצב בגן עתיד‬
    ‫לעבור מהר מאוד על 'לא תגנוב'‪ .‬לפיכך היא חותמת את דבריה‪ ,‬בחטיבה למ"ד‪,‬‬
    ‫בשאלה הרטורית‪ְ ' :‬ו ֵאיְך ֶא ְה ֶיה ְל ַגָּנב ַו ֲא ִני ְּכב ֹו ָדְך [ ְו ֲה ָד ָרְך]' (טור ‪ .)147‬גם נגד נוח‪,‬‬
    ‫המוצע לה בחטיבה מי"ם‪ ,‬היא זועקת בחטיבה נו"ן‪ַ ' :‬מה ִּלי ָול ֹו?' (טור ‪ .)160‬אף‬
    ‫באברהם היא מוצאת כזכור מום‪ ,‬ובחטיבה עי"ן היא שואלת בתמיהה‪ֲ ' :‬א ִני ֶא ְה ֶיה‬
    ‫ל ֹו?' (טור ‪ .)187‬בחטיבה צד"י היא דוחה בהתרסה גם את יצחק‪ְ ' :‬ו ֵאיְך ַא ְחּפ ֹוץ‬

                            ‫ָּב ֶזה?' (טור ‪ ,)211‬ובחטיבה רי"ש היא פוסלת את יעקב‪.‬‬
    ‫בחטיבה שי"ן אין האב מציג עוד מועמד כלשהו בפני הכלה הבררנית‪ .‬הפעם‬
    ‫הכלה ביזמתה קמה ואומרת‪ֶ ' :‬זה הּוא ֶשׁ ִאי ִּווי ִתי' (טור ‪ .)247‬היא אף נותנת סימן‬
    ‫לחשיבותו – גם המלאכים מקנאים בו כי על ידו נפתחו חלונות השמים‪ .‬בחטיבה‬
    ‫תי"ו‪ ,‬מלאכי השמים השומעים את הקול ומבינים את גודל הרגע יוצאים מכליהם‪:‬‬
    ‫' ְו ִנ ְת ָר ַעׁש ְּכרּוב ְו ַג ְלַּגל ְוא ֹו ַפִּנים ‪ְּ /‬כ ֶשָּׁיי ָצאת ְמ ֻחוָּפ ָתּה ְ ׁשבּו ַיית ְמע ֹו ִנים ‪ְּ /‬כ ָפץ ְל ַקֵּדׁש‬
    ‫ּ ַכּ ָלה ְל ַמ ֲא ִמי ִנים‪ְּ ...‬בׁש ֹו ְמ ָעם ֵנ ֵלְך ְל ִמ ְשֵּׁתה [ ֲח ָת ִנים]‪( '...‬טורים ‪ .)268–263‬חטיבת‬

     ‫‪ 	51‬ראו‪ :‬פ"פ פרנקל‪' ,‬פיוטי בן קליר'‪ ,‬תפארת שיבה‪ :‬ספר היובל לצונץ‪ ,‬ברלין תרמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .212‬תיאורי‬
     ‫שיעור קומה ספגו כידוע התקפה חמורה מצדם של הקראים‪ ,‬והללו גם עשו שימוש בדברי פיוט‪.‬‬
     ‫ללשון 'והיד אשר ברהט אסורה' השוו‪ :‬א' שייבר‪' ,‬פיוט קלירי המובא על־ידי קרקסאני'‪ ,‬גנזי קויפמן‪ ,‬א‪,‬‬

                                                                         ‫בודפשט תש"ט‪ ,‬עמ' ‪.35–3‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88