Page 142 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 142

‫רים ס ולגא ‬

                                ‫א‪2‬‬

                            ‫גלוסר לספר מלכים א ה‪:‬ג ‪ -‬ז‪:‬כט‬

                                        ‫‪Dropsie College 68‬‬

‫שני דפי קלף מחוברים ורצופים‪ ,‬המכילים גלוסר לספר מלכים א (ה‪:‬ג ‪ -‬ז‪:‬כט)‪,‬‬
                                ‫שנשתמר כסדרו‪ ,‬פרט לדילוג קטן בתוך הפסוק ז‪:‬ט‪.‬‬

‫בכל דף ארבעה טורים הערוכים בשני טורים זוגיים‪ ,‬ובכל זוג מילת ערך בעברית‬
                                       ‫ומולה תרגומה לערבית‪ .‬בכל טור ‪ 16‬שורות‪.‬‬

‫הקטע תואר על ידי ‪,Halper, Genizah Fragments in Philadelphia 38/39‬‬
‫שכבר עמד על ייחוד הקטע ואופיו הפונטי של הכתיב‪ .‬ייתכן שגלוסר זה והגלוסר‬
‫ליחזקאל (להלן א‪ )4‬הם כתבי יד שונים של חיבור אחד‪ .‬שמא גם העובדה שבשני‬
‫הגלוסרים אין סיומת העתיד ־ון נמצאת (אך ־ו נמצאת פעמיים ה‪:‬ז) מצביעה בכיוון‬
‫הזה‪ .‬ואולם לאור מספר ההיקרויות המצומצם שמא לפנינו יד המקרה בלבד‪ .‬אם אכן‬
‫שני הגלוסרים שייכים יחד‪ ,‬הרי החיבור המקורי כלל לפחות את כל הנביאים‪ ,‬נביאים‬

                                                                  ‫ראשונים ואחרונים‪.‬‬
‫אפשר שהגלוסר הועתק בשלב משלבי המסירה מאותיות ערביות‪ ,‬שהרי סביר‬

‫להניח שהתרגום ז‪:‬יא 'וארז' > וזר נבע על רקע בלבול בין האותיות הערביות ر ו־ز‪.‬‬

‫ואם אמנם הועתק הטקסט מאותיות ערביות‪ ,‬יש בכך רמז למוצאו הקראי (‪§1.7‬‬
‫סעיף א)‪ .‬בהקשר זה יש להזכיר את ריבוי התרגומים הנרדפים והחלופיים‪ ,‬הכפולים‬

                                ‫והמשולשים‪ ,‬שגם הוא קו קראי שכיח (שם‪ ,‬סעיף ב)‪.‬‬
‫ממספר המילים הארמיות (שרובן נזכרו בהערות למהדורה) ומהימצאות המילה‬
‫הפרסית ו‪:‬לז ' ִזו' > אלבהר ניתן להסיק שהגלוסר התהווה במ ְזרח‪ .‬למוצא מזרחי‬

             ‫מתאימה גם הופעתו של חולם בבלי בתרגום לפסוק ה‪:‬ל אלמוסתולין‪.‬‬

‫פרט ל־ ּד בדגש קל פעם אחת לציון= د (ו‪:‬יח ור ּד‪ ,‬אך ז‪:‬יט ורדה ללא דגש) אין‬
 ‫הכותב משתמש בסימנים מבחינים‪ .‬ض‪/‬ظ מופיעות תמיד כ־ד ללא נקודה מעליה‪.‬‬

‫ניקוד טברני נמצא פה ושם‪ ,‬הן במילות הערך העבריות‪ ,‬בייחוד בתנועות ‪o/u‬‬
‫החסרות‪ ,‬כגון ה‪:‬כח 'חליפֹת' (הפעם השנייה)‪ ,‬ו‪:‬י 'ויא ֹחז'‪ ,‬ו‪:‬כא 'ברתוקֹת' (הערך השני)‪,‬‬
‫ז‪:‬ג 'וס ֻפן'‪ ,‬ז‪:‬יז 'שרשרֹת'‪ ,‬והן בתרגומים הערביים‪ ,‬בייחוד בפתח לציון ‪ ā‬ארוכה‪ ,‬לרוב‬

‫בלא אלף כגון ה‪:‬כט ס ַבל = س ّبال‪ ,‬ו‪:‬ו נק ַצת = ناقصات‪ ,‬ו‪:‬כט ונכי ַלת = ونخيلات‪ ,‬ז‪:‬ט‬
‫מ�וּ גר ַדת = مجردات‪ ,‬אך גם באלף‪ ,‬כשהאלף נושאת את הפתח‪ :‬ו‪:‬ט גוב ַאת = ج‌ـ(ـو)‌بات‪.‬‬
‫סגול מציין את האמאלה ו‪:‬לח אלא ֶדי = الاداء וב־ז‪:‬ט מ ּוגר ַדת הנזכרת מופיע שורוק‪.‬‬

                                                                           ‫‪134‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147