Page 142 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 142
רים ס ולגא
א2
גלוסר לספר מלכים א ה:ג -ז:כט
Dropsie College 68
שני דפי קלף מחוברים ורצופים ,המכילים גלוסר לספר מלכים א (ה:ג -ז:כט),
שנשתמר כסדרו ,פרט לדילוג קטן בתוך הפסוק ז:ט.
בכל דף ארבעה טורים הערוכים בשני טורים זוגיים ,ובכל זוג מילת ערך בעברית
ומולה תרגומה לערבית .בכל טור 16שורות.
הקטע תואר על ידי ,Halper, Genizah Fragments in Philadelphia 38/39
שכבר עמד על ייחוד הקטע ואופיו הפונטי של הכתיב .ייתכן שגלוסר זה והגלוסר
ליחזקאל (להלן א )4הם כתבי יד שונים של חיבור אחד .שמא גם העובדה שבשני
הגלוסרים אין סיומת העתיד ־ון נמצאת (אך ־ו נמצאת פעמיים ה:ז) מצביעה בכיוון
הזה .ואולם לאור מספר ההיקרויות המצומצם שמא לפנינו יד המקרה בלבד .אם אכן
שני הגלוסרים שייכים יחד ,הרי החיבור המקורי כלל לפחות את כל הנביאים ,נביאים
ראשונים ואחרונים.
אפשר שהגלוסר הועתק בשלב משלבי המסירה מאותיות ערביות ,שהרי סביר
להניח שהתרגום ז:יא 'וארז' > וזר נבע על רקע בלבול בין האותיות הערביות ر ו־ز.
ואם אמנם הועתק הטקסט מאותיות ערביות ,יש בכך רמז למוצאו הקראי (§1.7
סעיף א) .בהקשר זה יש להזכיר את ריבוי התרגומים הנרדפים והחלופיים ,הכפולים
והמשולשים ,שגם הוא קו קראי שכיח (שם ,סעיף ב).
ממספר המילים הארמיות (שרובן נזכרו בהערות למהדורה) ומהימצאות המילה
הפרסית ו:לז ' ִזו' > אלבהר ניתן להסיק שהגלוסר התהווה במ ְזרח .למוצא מזרחי
מתאימה גם הופעתו של חולם בבלי בתרגום לפסוק ה:ל אלמוסתולין.
פרט ל־ ּד בדגש קל פעם אחת לציון= د (ו:יח ור ּד ,אך ז:יט ורדה ללא דגש) אין
הכותב משתמש בסימנים מבחינים .ض/ظ מופיעות תמיד כ־ד ללא נקודה מעליה.
ניקוד טברני נמצא פה ושם ,הן במילות הערך העבריות ,בייחוד בתנועות o/u
החסרות ,כגון ה:כח 'חליפֹת' (הפעם השנייה) ,ו:י 'ויא ֹחז' ,ו:כא 'ברתוקֹת' (הערך השני),
ז:ג 'וס ֻפן' ,ז:יז 'שרשרֹת' ,והן בתרגומים הערביים ,בייחוד בפתח לציון āארוכה ,לרוב
בלא אלף כגון ה:כט ס ַבל = س ّبال ,ו:ו נק ַצת = ناقصات ,ו:כט ונכי ַלת = ونخيلات ,ז:ט
מ�וּ גר ַדת = مجردات ,אך גם באלף ,כשהאלף נושאת את הפתח :ו:ט גוב ַאת = جـ(ـو)بات.
סגול מציין את האמאלה ו:לח אלא ֶדי = الاداء וב־ז:ט מ ּוגר ַדת הנזכרת מופיע שורוק.
134
