Page 151 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 151
רים ס ולגא
לראות בפירושים הכפולים הלא מעטים ,אם כי מספרם אינו גדול במיוחד :ירמיהו
יג:כו ,יד:ו ,טו:ח ,נ:כא; יחזקאל א:כד ,טז:ד ,לג ,יז:ו ,יח:ז .נמצא אף תרגום משולש:
יחזקאל טז:לג .המילה זוביה = ُزبية כתרגום של 'שוחה' (ירמיהו יח:כ) ,הנמצאת אף
בגלוסרים אחרים בכתיב הפונטי ,אופיינית לתרגומיהם של קראים 6 .
מילים ארמיות מרמזות ,מן הסתם ,למוצאו של הגלוסר במזרח :ירמיהו טז:טז
'ומנקיקי' > ומן שקוף; ירמיהו נ:כד 'יקשתי' > אצלית; יחזקאל א:כב 'רקיע' > [רקיע]
(תוספת בשוליים) .מעניין במיוחד ירמיהו יז:א 'בעיט' > בגרפיון ,כלומר המילה
היוונית γραφεῖονשהגיעה ללשונו של בעל הגלוסר דרך הארמית .אווירה מזרחית
משתקפת גם בכך שהמחבר פירש את 'נהר כבר' (יחזקאל א:א) כ־נהר כרבלא = نهر
كربلاء תוך זיהוי של מקום מקראי עם מקום המוכר לו מסביבתו.
תחילה נכתב כתב היד ללא סימני ניקוד ,לא במילות הערך ולא בתרגומיהן,
וכמו כן ללא שימוש בנקודות דיאקריטיות .הניקוד וסימון הטעמים של מילות הערך
לפסוקים הראשונים של יחזקאל נוספו ביד שנייה (עיינו בהערה ליחזקאל א:א) וכך
גם הערות השוליים יחזקאל א:כב [רקיע] ,טז:נז [الحارضات].
כפי שקבע כבר טובי ,נתחלפו בכתב יד זה אותיות רבות ,כגון ב/כ ,ד/ר ,ה/ח,
ו/י שהמעתיק לא הבחין ביניהן .תופעה זו איננה נדירה במיוחד בכתבי יד עבריים
קדומים 6 .במהדורה הכרענו בין אותיות אלו על פי ההקשר ולא הערנו על כך.
כמעט אין סטיות משיטת הכתיב הפונטי .ض/ظ מסומנות תמיד ב־ד (ירמיהו מה:ד,
מז:ג ,נא:ל ,נא:לח; יחזקאל יח:ז) .באשר לכתיב הפונטי של תווית היידוע רשמנו רק
חריג אחד :ירמיהו מ:א ' ָבאזקים' > באלסאגור = بال ّساجور " ַב ּכבל" .כבמקרים דומים
בטקסטים אחרים שמא גם כאן לפנינו כתיבת lentoתוך הפרדת רכיבי המילה ,כלומר
לראשונה נכתבה התווית אל ואחר כך נוסף לו השם סאגור (.)§1.4.1
בכתב יד זה מזדמנות צורות מיוחדות של הכינוי החבור לגוף שלישי יחיד .ליד
= ِنمراته) נמצא גהםכת־יובא,־ולהמהשרלגינלא:ביזטקנוסכטיבםתופואנ=טי ُنיخםبت(هכ,גווןליירדמי־ההואיגה:רכגגילני למכריתנוויה
הנקבה (ירמיהו
נא:ל עוארידהא = عوارضها) מופיע לעתים גם ־אה ,למשל נא:לו מעדנאה = معدنها.
62בלאו והופקינס ,תהלים 245הע' .27
6 3מצב דומה נמצא ,למשל ,בכ"י אוקספורד של ה־רסאל ﬞה של יהודה בן קוריש (בקר ,בן קוריש .)98
143
