Page 156 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫ ּו ִמ ְ֯נ‌< ָחה [מא‪:‬ה] < >‬

‫ < ְּב ֵגר ּות [מא‪:‬יז] >‬

‫”בשכנות“‬ ‫في مجاورة ‬ ‫פי מגאורת ‬ ‫ ‏‪ .3‬‬

‫”החצופים“‬ ‫الوقحين ‬ ‫א ‌נ< > ‬ ‫ ִנ ַּתך [מב‪:‬יח] ‬
‫” ַבמלט“‬ ‫بالمصيص ‬
‫”יעטה“‬ ‫ < ַה�ֵּז ִדים [מג‪:‬ב]>‬
‫يشت ِمل ‬
‫”ממפיס“ ‪ 7‬‬ ‫ممفي س‬ ‫אלוקחין ‬ ‫ ‪4‬‏‪ .‬‬
‫”לעצ ּביה“‬ ‫ألزنامها ‬
‫בלמצ‌<יץ> ‬ ‫ ַּב ֶּמ ֶלט [מג‪:‬ט] ‬
‫”כותש“‬ ‫ها ِرس ‬
‫ < ַי ְע ֶטה [מג‪:‬יב]>‬
‫”בקובעים“‬ ‫بالبيض ‬
‫”שפשפו“‬ ‫دلكوا ‬ ‫ישתמיל ‬ ‫ ‪5‬‏‪ .‬‬

‫”פוחדים“‬ ‫ذ ِعري ن‬ ‫ ַּפ ְתר ֹוס [מד‪:‬א] ממ‌<פיס> ‬
‫”יו ּכתו“‬ ‫يح ِطموا ‪ 7‬‬
‫ < ְל ַה ֲע ִצי ָבה [מד‪:‬יט]>‬
‫”ייהפך על פניו“‬ ‫ي ُك ّب ‬
‫”שאון“‬ ‫جلبة ‬ ‫לאזנמאה ‬ ‫ ‪6‬‏‪ .‬‬
‫”מוכן“ ‪ 7‬‬ ‫ُمستع ّ د‬
‫ ָחו ְפ ַרע [מד‪:‬ל] ‌מ< >‬

‫מ‌< >‬ ‫ < ‬

‫היריס ‬ ‫‪7‬‏‪ .‬ה ֹו ֵרס [מה‪:‬ד] ‬

‫ נ ֹו ֵתשׁ� < >‬

‫ < ְּבכ ֹו ָב ִעים>‬

‫בלביד ‬ ‫ ‪8‬‏‪ .‬‬

‫ ִמְרק ּו דלכו ‬

‫ ַה‌< ִּסְריֹנ ֹות [מו‪:‬ה] < >‬

‫ < ַח ִּתים>‬

‫דעירין ‬ ‫ ‪9‬‏‪ .‬‬

‫יחטימו ‬ ‫ ֻי ַּכ ּת ּו ‬

‫< >‬ ‫ < ‬

‫‪ִ .10‬נ ְס ַחף [מו‪:‬טו] יכוב ‬

‫ג ֯ל‌<בה> ‬ ‫ שׁ ָ�א ֹון [מו‪:‬יז] ‬

‫< >‬ ‫ < ‬

‫מוס‌[ת‌]עד ‬ ‫‪ָ .11‬אמ ֹון [מו‪:‬כה] ‬

‫אם ההשלמה נכונה ’ממפיס‘ מתרגמת מן הסתם ’ ֹנף‘ ולא פתרוס‪ ,‬וכך נהוג בתרגום יונתן‬ ‫‪ 76‬‬

‫ובפשיטתא‪.‬‬ ‫‪7 7‬‬
‫נראה שצורת ה ָּפ ִעיל משמשת במשמעות סבילה‪.‬‬ ‫‪7 8‬‬
‫על סמך היסוד הדו־עיצורי מ”ן ולפי אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 215‬למטה‪ :‬ולנא מ”ן אסתעדאד‪ .‬לעניין‬

‫מ”ן = ‪ ʿdd‬השוו להלן א‪5‬‏ תהלים סא‪:‬ח‪.‬‬

‫‪148‬‬