Page 158 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 158

‫רים ס ולגא ‬

                                                            ‫	 ע ֹו ֵלל ֹות [מט‪:‬ט]‬

                                                   ‫‏‪> 		<	.7‬‬

          ‫”שלוותך“ ‪ 8‬‬       ‫اطم أ�نيتك(!)	‬             ‫	<		 >‪.‬גב‬
            ‫”ישמים“ ‪ 8‬‬                             ‫	 ִּת ְפ ַל ְצ ְּתָך [מט‪:‬טז]	 א?ט?מאנית 	ך‬
      ‫”ידאה כמו בז“ ‪ 8‬‬
                                                   ‫‏‪> 		<	.8‬‬
              ‫”רפתה“‬
                            ‫ييتخسو ّقي	ر	‬            ‫יכו	י‬  ‫	< ַי>שׁ‌ּ ִ�ים [מט‪:‬כ]	‬
       ‫”נהיה אשמים“‬                                ‫יתסקר	‬   ‫	 ְו ִי ְד ֶאה [מט‪:‬כב]	‬
                ‫”נו ֵוה“‬
                            ‫اس َت ْر َخ ْ	ت‬        ‫‪9‬‏‪> 		<	.‬‬
               ‫”צייה“‬                              ‫	< ָר‌> ְפ ָתה [מט‪:‬כד]	 אסתרכת	‬

                ‫” ַמ ָּגל“‬                                  ‫	 ְו ֶר ֶטט‬
              ‫”פזורה“‬
‫”מתנשאת‌(?)‪ַ  8 ,‬מ ְמ ָרה“‬  ‫نمأ أ��ثوم	ى	‬          ‫	 ‪> 	<	.10‬‬

                                                   ‫נאתם	‬    ‫	< ֶנ ְאשׁ ָ�ם [נ‪:‬ז]>	‬

                                                   ‫מאוא	‬    ‫	 ְנֵוה־	‬

                                                            ‫	 שׁ ֹ� ֵסי [נ‪:‬יא]‬

                                                   ‫	 ‪> 	<	.11‬‬

                                                   ‫	<		 ‌> ֯ה‬

                            ‫מפא‌{נ}<ז‌>ה	 مفاز	ة‬            ‫	 ִצ ָּיה [נ‪:‬יב]	‬

                                                            ‫	 ְיד ּו [נ‪:‬יד]‬

                                                   ‫	 ‪> 	<	.12‬‬

                            ‫	< ַמ ָּגל [נ‪:‬טז]>	 מנג 	ל منجل	‬
                            ‫ُمبذرة	‬
                                                   ‫מובדרה	‬  ‫	 ְפז ּו ָרה [נ‪:‬יז]	‬

                            ‫ُمتص ِّلفة‪ُ ،‬مخالف 	ة‬           ‫‪> 		<	.13‬‬
                                                   ‫	< ְמ ָר ַתִים [נ‪:‬כא]	> מותסליפיה מוכאלפ 	ה‬

                                                   ‫‪> 		<	.14‬‬

‫אם אמנם לפנינו ‪” ṭmʾn‬שלו“ הרי ההוראה אולי מתאימה להקשר אך לא לשורש של מילת הערך‬                                    ‫‪	81‬‬
‫ולא למסורת הפרשנית‪ .‬קרוב לוודאי שהמילה משובשת; בקטע ממונוגרפיה מילונאית למילים‬
                                                                                                                   ‫‪8	 2‬‬
‫נדירות במקרא המתפרסם להלן (ג‪/1‬ב) ’תפלצתך‘ זו מתורגמת > טרמדתך = طرمذتك ”יהירותך“‬                                   ‫‪	83‬‬
                                                                                                                   ‫‪	84‬‬
                                                                  ‫ונראה שזאת הגרסה המקורית‪.‬‬

‫הכבלוננמורيت”יس ّقעرש(ה‪V‬ל‪r‬ש‪q‬מ‪)s‬מ”הי(דخאاوהيةכ)מ“‪.‬ו בז (سقر = َص ْقر)“‪ ,‬אך שמא يتس ّقر עומדת במקום يستق ّر (‪)qrr X‬‬
‫”יישאר“‪ ,‬ז”א נשאר מרחף‪ ,‬דואה באוויר (השוו د ّوم באותה הוראה)‪ .‬يستقر משמשת תרגום לשורש‬

            ‫דא”ה בתרגום השומרוני לדברים כח‪:‬מט‪’ :‬כאשר ידאה הנשר‘ > كما يستقر النسر‪.‬‬

‫שמא יש לגרוס מותכליפיה בהוראת מוכאלפה התוכפת? אפשר גם שהמתרגם זיהה את 'מרתים'‬
                  ‫עם השורש הערבי ‪" mrr‬עבר‪ ,‬חלף"‪ ,‬ועל כן תרגם לשורש ‪ slf‬באותה הוראה‪.‬‬

                                                                                                                   ‫‪150‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163