Page 153 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫ ַמ ְגשׁ ִ�י ִמי!ן! < >‬

‫ < >‬ ‫ < ‬

‫”ינוד“‬ ‫يوأن�مويد ل‬ ‫ינוד ‬ ‫‪9‬‏‪ָ .‬ינ ּוד [טו‪:‬ה] ‬
‫”ְו ַא ֶּטה“‬ ‫ואומי ל‬ ‫ ָו ַאט [טו‪:‬ו] ‬

‫”מתעורר (נגד)‪ 6 ,‬‬ ‫ثائر‪ ،‬عد ّ و‬ ‫ ָּב ֯ח‌< ּור [טו‪:‬ח] >‬
‫"אויב“ ‪ 6‬‬
‫”נשברה“‬ ‫תאיר עד ו‬ ‫‪ִ .10‬עיר ‬

‫”הייתה במפח נפש“‬ ‫انقصف ْ ت‬ ‫ ‬
‫”ובושה“‬
‫<אנקצפת> ‪ 6‬‬ ‫ֻא ְמ ְל ָלה [טו‪:‬ט] ‬ ‫ ‬
‫” ֵש ַר ִּתיָך“ ‪ 6‬‬
‫خاب ْ ت‬ ‫כאבת ‬ ‫ < ּב ֹושׁ ָ�ה>‬
‫” ַואנגן“‬ ‫وخ ِجل ْ ت‬ ‫וכגיל ת‬ ‫ ‪ .11‬‬
‫”זעם“‬
‫ ְו ָח ֵפ ָר ה‬
‫”אנושה“‬
‫”(לא) זרמו“ ‪ 6‬‬ ‫ < >‬

‫”בית אבל“‬ ‫خدمتك ‬ ‫‪ .12‬שׁ ֵ�ִרי ִתיָך [טו‪:‬יא] כידמת!י! ך‬
‫”יחלקו“‬
‫ ִב ְמ ִחי ֯ר [טו‪:‬יג] < >‬

‫تو أ�ز ُّغعزم ف ‬ ‫ואעזף ‬ ‫ <ָו ֶא ְעלֹז [טו‪:‬יז]>‬
‫תזגום ‬ ‫ ‪ .13‬‬

‫ ַז ַעם ‬

‫ ְכ ֵא ִב ֯י [טו‪:‬יח] < >‬

‫ُمدنفة ‬ ‫מודנפה ‬ ‫ < ֲאנ ּושׁ ָ�ה>‬
‫(لم) ي ِد ّروا ‬ ‫ידירו ‬ ‫ ‪ .14‬‬

‫ ֶנ ֱא ָמנ ּ ו‬

‫م أ�تم ‬ ‫ < ֵּבית ַמְר ֵז ַח [טז‪:‬ה]>‬

‫מאת ם‬ ‫ ‪ .15‬‬

‫يف ِرقوا ‬ ‫יפריק ו‬ ‫ ִי ְפְרס ּו [טז‪:‬ז] ‬

‫ ֲח‌< ִני ָנה [טז‪:‬יג] >‬

‫עמ' ב‬
‫‏‪> < .1‬‬

‫בינוני פועל משורש ‪ θwr‬ואפשר לגזרו משורש ‪” θʾr‬נקם“‪.‬‬ ‫‪ 65‬‬
‫‪6 6‬‬
‫מלשון ’ ָער‘ ”אויב“‪ ,‬השוו להלן א‪5‬‏ תהלים קלט‪:‬כ‪.‬‬ ‫‪ 67‬‬
‫‪ 68‬‬
‫הערך‪.‬‬ ‫מילת‬ ‫לכתיב‬ ‫בניגוד‬ ‫אך‬ ‫’שרותך‘‬ ‫המקרא‬ ‫כתיב‬ ‫לפי‬ ‫י”דֵ‪:‬שבר ּולתעךי“ל(‪ِ .‬خ ْد َمتك)‬ ‫ההשלמה לפי‬ ‫‪ 69‬‬
‫ואפשר להבין‬

‫לעניין ’לא פעל‘ > לם יפעל כאן ובהמשך עיינו בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪.271‬‬

‫‪145‬‬