Page 166 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 166
רים ס ולגא
א4
גלוסר לספר יחזקאל (יט:יב -כז:ג)
Bodl. Heb. e.105.4-8
חמישה דפי נייר רצופים ,המורכבים משני זוגות דפים מחוברים (דפים א-ד ,ב-ג)
ודף אחד בודד(דף ה) .בכל דף שני טורים זוגיים בעלי 20שורות כל אחד ,ובכל טור
זוגי מילת ערך ותרגומה.
גלוסר זה דומה בתבנית ובשיטה לגלוסר א 2לספר מלכים א ,ולא מן הנמנע
ששניהם העתקים שונים מתוך חיבור אחד .שמא גם העובדה שבשני הגלוסרים אין
מזדמנת סיומת העתיד ־ון אלא ־ו בלבד (למשל כא:ג; כב:ה ,כב:כא; כד:כג פעמיים)
מצביעה בכיוון זה .אם כן ,הרי הגלוסר המקורי כלל לפחות את כל הנביאים ,נביאים
ראשונים ואחרונים.
מן הסתם הגלוסר צמח בחוגים קראיים .סימנים המעידים על מסירת הטקסט
בשלב קודם באותיות ערביות רומזים למוצא קראי .הדבר מתאשר ,כפי הנראה ,על
ידי כ"י ז'נבה ,40דף בודד מגלוסר קדום ליחזקאל הדומה בפרטים רבים לגלוסר שלנו
ובו הפירושים הערביים אכן כתובים אותיות ערביות .דוגמאות (בעלות רמות סבירות
שונות) מתוך הגלוסר שלפנינו :גוף הנסתר המפתיע בצורות הפעלים לתרגום כא:כד
' ָב ֵרא' נראה בלבול באותיות אית"ן בין يـ (י־) לבין تـ (ת־) בכתב ערבי בלתי מנוקד;
כא:לה 'מגורתיך' (כך!) במקום 'מ ֻכורתיך' אינה יכולה לשמש ראיה ודאית להעברה
מאותיות ערביות (כאילו ج ג < خ כ) וזאת בשל שתי סיבות :במקרה זה היינו צריכים
להניח את ההנחה (האפשרית כשלעצמה §1.7 -סעיף א) שגם מילות הערך העבריות
נכתבו באותיות ערביות ,ועוד יש לציין שפירוש 'מ ֻכרותיך' כשווה ל־'מגורותיך'
מקובל בפרשנות היהודית (עיינו בהערה על אתר) ועל כן החלפתן סבירה בהחלט;
כב:יב אנא ׄכה (ٳناخة) כהעתקה מוטעית של ٳباحة אפשרית ,אך אינה בטוחה כלל;
מתקבל על הדעת שהחילוף כג:ו שבאב (א 4כאן) ~ שבאן (כ"י ז'נבה )40התהווה
באותיות ערביות (شباب ~ شبان) ולא באותיות עבריות; לעניין כד:יב 'ת ֻאנים' > תאין
(כ"י ז'נבה 40اتانون) עיינו במבוא .§1.5
למקור קראי מרמזת גם הימצאותן של צורות מלאכותיות דוגמת כ:לט 'אינכם' >
לייסתכום ( )§1.4.2ונטייה למילוליות יתר בתרגום ,נגד הסגנון המקובל בערבית,
כגון סימון נשואו של 'היה' באמצעות ל :כב:יח '(היו לי בית ישראל) לסיג' > ()...
לגיש = لغ ّش ( §1.7סעיף ב) .קו לשון קראי מובהק הוא השימוש ב־איי לתרגום
'את' המושא המקראית :כ:כז 'גדפו אותי' > קדפו איי (שם ,סעיף א) .כמו כן נמצאים
158
