Page 168 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 168
רים ס ולגא
ְְ ְ
...מרטה ... ְטמבארסנתי'.כוה:חטוול'יםר ַהעבשבו'ל,יא(ךהחחסורל)םאבהבובליב(מחיסורח)דכ:עמלאה'כניוחתחב',ובכ־אכ:הט:וג''מנ ִרחטל'ה
אולי מזדמן
אף חיריק בבלי.
פתיחת הפרשה הסתומה כ:מא מסומנת באות ס מקושטת בשוליים.
אף על פי שהגלוסר נכתב על נייר ועל כן מן הסתם הוא מאוחר יחסית ,הוא נכתב
לפי כל דרכי הכתיב הפונטי .פרט זה מרמז על כך שבחוגים מסוימים המשיך הכתיב
הפונטי להתקיים אף אחרי שהנייר דחה את הקלף במאה העשירית.
מעניין ביותר ש־ ׄד לציון ض/ظ "תוקנה" על ידי מגיה מאוחר לרוב ל־ ׄצ :כ:כג
לאנפ( ׄד)[ ׄץ] ,כא:לד בנ( ׄד)[ ׄצ]ר ועוד למשל כ:לח ,כא:ג ,כא:יט ,כא:כד ,כב:ז .אולם
נשארו מקרים רבים של דׄ /ד שחמקו מעיני המתקן :כ:ו רדא ,כ:מא מו ׄד ּוע ,כב:כו
ׄדלמו ,כג:י וקדא ַיא ,כג:כד ובי ׄדה ,כג:לב ואלערי ָׄדה ,כג:לה דהריך ,כד:ד אע ׄדאהא,
כד:יג אדע ,כד:יז אדמ ּד ,כה:ו דרבך ,כו:יג דגה ( §1.6סעיף א).
ה־ל של תווית היידוע נמצאת לפני אות שמש רק במקרה הבודד כא:לא אלתאג =
التاج ,ושמא שוב לפנינו כתיבת lentoתוך הפרדת אל התווית משם העצם (.)§1.4.1
בשאר המקרים של היידוע לפני אות שמש אנו מוצאים א בלבד :כ:לב ואדגל אצעיד =
والدغل الصعيد ,כ:לז אס ּוט = السوط ,כא:יט א ּדיירה = الدائرة ,כג:ו אדואב = الدوا ّب
וכו'.
רוב התנועות הארוכות מסומנות באם קריאה ,אך לא כולן :כא:ל ֻד ֻנ ּב מן הסתם =
ذنوب ,כא:יט אזעיגה = الزاعجة .לעומת זאת ,כתיב מלא של תנועות קצרות שכיח
ביותר :כ:לב רוחכ ּום = روحكم ,כא:כא מועי ּדה = مع ّدة ועוד דוגמאות רבות (.)§1.4.1
אפשר לראות במחיקת ה־י והחלפתה ב־א כב:ט אונ(י)[א]סי ”אנשים“ תיקון בכיוון
הכתיב התקני ,שכוונתו לבטל את האמאלה ,כלומר ,העדפת ההגייה ʾunāsīהקלסית
על פני ʾunē/īsīההמונית.
בגלוסר חל בלבול בסדר ההעתקה .לתוך פסוק כ:כז נשתרבב קטע ארוך ,הכולל
את תרגומי המילים לפסוקים כ:מ -כא:כח .קטע זה ,המתחיל בדף א עמ' א טור ב7:
ומסתיים בדף ב עמ' א טור א ,18:הוא בן 72שורות .אם נניח שדף אחד הועתק שלא
לפי הסדר ושהמעתיק העתיק מ ּכתב יד שבו היו ,כרגיל בגלוסרים ,שני טורים זוגיים,
נוכל להסיק שכתב יד זה של הגלוסר הועתק מ־ Vorlageשהיו בו שני טורים בעלי
18שורות בכל עמוד .בקטע שהמעתיק דילג עליו (דף ב עמ' א טור א = 19:יחזקאל
כ:כז עד דף ב עמ' א טור ב = 16:יחזקאל כ:לט) היו 18שורות ,כלומר טור שלם שהוא
חצי עמוד .אפשר לשער שחצי עמוד זה היה בכתב היד ,שהמעתיק העתיק ממנו ,בטור
השני של עמ' ב של הדף ,ואחריו בא דף שלם בעל ארבעה טורים (שני טורים בעמ'
160
