Page 180 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 180

‫רים ס ולגא ‬

                ‫”ונבקעה“ ‪ 15‬‬                   ‫اونانش ّقش ّق ْ	تْت	‬                    ‫ואנשקת	‬            ‫‪ַ .	10‬ו ֵּת ַק 	ע‬
                   ‫”נבקעה“‬                                                             ‫אנשקת	‬   ‫‪2[ 	.11‬‏]‌ ָנ ְק ָעה [כג‪:‬יח]	‬

                  ‫”וגילתה“‬                     ‫وكشف ْ	ت‬                                ‫וכשפ 	ת‬         ‫‪3[ 	.12‬‏‌]נקעה‬
                 ‫”ו ַה ְפ ָר ַשת“‬               ‫ورش 	ح‬                                  ‫ורשח	‬           ‫‪1[ .	13‬‏]‌ַו ְּת ַגל	‬
                                                                                                ‫‪ [ 	.14‬‏‪ְ]‌2‬ו ִזְר ַמת [כג‪:‬כ]	‬
             ‫”איבר הזכרות“‬                 ‫ذك 	ر‬                                      ‫דכ 	ר‬           ‫‪3[ 	.15‬‏]‌ ִזְר ָמ ָתם‬
                   ‫”ופקד ְת“‬           ‫وافتقد 	ت‬                               ‫ואפתקד 	ת‬                ‫‪1[ 	.16‬‏]‌ ְּב� ַשׂ ר	‬
                     ‫”מעיר“‬          ‫ُممنوَِّّبك	هل‪ :‬م أ�مور	‬                                   ‫‪ַ .	17‬ו ִּת ְפ ְק ִדי [כג‪:‬כא	]‬
                                        ‫حا ِس 	ب‬                                  ‫מונביה	‬         ‫‪ֵ .	18‬מ ִעיר [כג‪:‬כב]	‬
             ‫”מופקד‪ :‬פקיד“‬                                                 ‫מוכיל‪ :‬מאמו 	ר‬        ‫‪ְ ּ 	.19‬פ ֹקד ‪[  15‬כג‪:‬כג	]‬
           ‫”עורך מפקד“ ‪‬‬
                                                                                    ‫ֵחי ֵסי 	ב‬            ‫‪ 	.20‬פקו 	ד‬

                            ‫דף ד [יחזקאל כג‪:‬כג ‪ -‬כד‪:‬יג]‬

                        ‫”פק�וּ ד“‬               ‫ُمفتق 	د‬                     ‫מופ ֯ת ֯ק ֯י ֯	ד‬     ‫עמ' א‪ ,‬טור א‬
                                                                        ‫וזליג‪ :‬ו‪	. . . .‬‬
‫”ומקום שעוע ( ָח ָלק)‪ :‬ו‪“....‬‬        ‫وزليج‪ :‬و‪.	...‬‬                                                     ‫‏‪ְּ .	1‬פק ֹוד	‬
       ‫”ומשעין ~ ונשען“‬                 ‫و ُمسن 	د‬                            ‫ומוסנ 	ד‬                  ‫‏‪ְ .	2‬ושׁ� ֹו 	ע‬
                                                                              ‫ושקא 	ק‬                  ‫‏‪ .	3‬ושוע	‬
                ‫”ובקיעה 	“‬                     ‫وشقا 	ق‬                                                 ‫‏‪ְ .	4‬וק ֹו 	ע‬
                                               ‫و ُم ّ	ر‬                         ‫ומור	‬                  ‫‏‪ 	.5‬וקוע	‬
           ‫”ו ַמר (כ ַפ ּקועה)“ ‪ 15‬‬            ‫ُمو ُمد ِرجل	قِجل‪:‬‬            ‫מודרי 	ק‬           ‫‏‪ .	6‬ה ֹו ֶצן [כג‪:‬כד	]‬
                                                                     ‫ו ֻמגלגיל‪ :‬ובכר 	ה‬               ‫‏‪ְ 	.7‬ו ַג ְל ַּג 	ל‬
    ‫צינה ( ָמגן)“‬       ‫”מחזיק‬       ‫وب ْكرة	‬                                                         ‫‏‪ .	8‬וגלגל‬
‫צוהל‪  16 :‬וגלגל“‬        ‫”‌ו(סוס)‬                                                                        ‫‏‪ִ 	.9‬צ ָּנ 	ה‬
                                                                                                        ‫‪ּ 	.10‬ו ָמ ֵגן	‬
                ‫”צינה ( ָמגן)“‬                 ‫ودُترقر 	ة	س‬                            ‫דרקה	‬        ‫‪ְ .	11‬ו ֹק ַבע ‪	 16‬‬
                      ‫”ו ָמגן“‬                 ‫وبيضة	‬                                  ‫ותור 	ס‬
                                                                                       ‫ובידה	‬
                    ‫”וקו ַבע“‬

‫‪ 	157‬לתרגום הבסיס העברי הדו־עיצורי ק”ע בשורש ‪ šqq‬השוו להלן כג‪:‬יח (’נקעה‘)‪ ,‬כג‪:‬כג (’קוע‘)‪,‬‬

       ‫כו‪:‬י (’מבקעה‘)‪ ,‬ועיינו בדיון בפיתוח השיטה הדו־עיצורית‪ ,‬לעיל במבוא ‪ §2.2.2‬סעיף א‪.‬‬

‫נפש)‘‬  ‫(‪+‬‬  ‫’מר‬  ‫שלדעתו‬  ‫גם‬  ‫אפשר‬     ‫עכורים“‪.‬‬  ‫מרים‪,‬‬                 ‫”מים‬  ‫ُق ّع‬  ‫לפי‬    ‫חולם בבלי (בלבד)‪.‬‬  ‫בכתב היד‬  ‫‪	158‬‬
                                                                                       ‫המתרגם את ’קוע‘ גם‬   ‫שמא הבין‬  ‫‪	159‬‬

                       ‫שייך לשדה הסמנטי של ’ַו ֵּת ַקע (נפש־)‘ [כג‪:‬יז‪ ,‬יח] ו־’ ָנ ְק ָעה (נפשי)‘ [כג‪:‬יח]‪.‬‬

           ‫‪ 1	 60‬הבננו مجل ِجل‪ ,‬אך שמא = مجل َجل ”(סוס) מקושט בפעמונים“‪ ,‬והוא הדין גם להלן כו‪:‬י‪.‬‬
                                                                                       ‫‪ 	161‬בכתב היד חולם בבלי (בלבד)‪.‬‬

                                                                                                                      ‫‪172‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185