Page 182 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫”לקוחים“ ‪ 16‬‬ ‫م أ�خوذين ‬ ‫מאכודין ‬ ‫‪ .16‬סבאי ם‬
‫‪ .17‬סבאים‬
‫” ַל ָּב ָלה“‬ ‫للبالية ‬ ‫ללבאליה ‬ ‫‪ַ . 18‬ל ָּב ָלה [כג‪:‬מג] ‬
‫”הניאוף“‬ ‫امل ِأرز�ن ةى ‬ ‫אזינ י‬ ‫‪ִ . 19‬נ ֻא ִפים ‪ 16‬‬
‫”אישה“‬ ‫מר ה‬ ‫‪ִ . 20‬א!שׁ ֻ�!ת ‪[ 16‬כג‪:‬מד ]‬

‫”הזימה“‬ ‫الفاحش ة‬ ‫אלפא ֯חש ה‬ ‫עמ' ב‪ ,‬טור א‬
‫” ַלזוועה (למורא)“‬
‫لوللفب ُززْز عي ا‬ ‫ללפזע ‬ ‫‏‪ַ .1‬ה�ִּז ָּמ ה‬
‫”ולביזה“ ‪ 16‬‬ ‫ולבזוזיה ‬ ‫‏‪ְ . 2‬ל ַז ֲעָוה [כג‪:‬מו] ‬
‫”ויחתכו“‬
‫ووييتب أ�رّدوب او ا‬ ‫ויברו ‬ ‫‏‪ְ . 3‬ו ָל ַבז ‬
‫”ויקבלו מוסר“‬ ‫َن ِّش ْف‪َ :‬ص ِّف ْف ‬ ‫ויתא ּדבו ‬ ‫‏‪ .4‬וברֹא(!) ‪[ 16‬כג‪:‬מז] ‬
‫” ַל ֵּבה; ‪ֲ 17‬ערוך“ ‪ 17‬‬ ‫נשיף‪ :‬צפי‌{ה}<ף> ‬
‫‪5‬‏‪ְ .‬ו ִנַ ּו ְּסר ּו [כג‪:‬מח ]‬
‫” ַה ּסיר“‬ ‫أا�لعِقدض راء َه ا‬ ‫אלקי ּד ר‬ ‫‏‪ .6‬שׁ ְ� ֹפת ‪[ 17‬כד‪:‬ג ]‬
‫”איבריה“‬ ‫אע ׄדא ָהא ‬
‫”בחירת‪ :‬מובחר“‬ ‫‏‪ַ . 7‬ה ִּסיר ‬
‫‪+‬איכת‌<י>‌אר‪ :‬כיאר ِاختيار‪ :‬خيا ر‬ ‫‏‪ְ . 8‬נ ָת ֶחי ָה [כד‪:‬ד ]‬
‫”נבחר“‬ ‫َُمودَِّهوخْ ْرتم‪:‬ا أُنر � َوِّسي ِك ْس ن‬
‫”וגם ארון מתים קטן“ ‪ 17‬‬ ‫מוכתא ר‬ ‫‏‪ִ . 9‬מ ְב ַחר ‬
‫והם נוי ִי ס‬ ‫‪ . 10‬מבחר ‬
‫”סובב‪ַ :‬ה ְש ֵּכן“ ‪ 17‬‬ ‫דויר‪ :‬אסכי ן‬ ‫‪ְ . 11‬ו ַגם ּד ּור [כד‪:‬ה] ‬
‫”הרתח“‬
‫אגלי اغ ِ ل‬ ‫‪ .12‬דו ר‬
‫‪ַ .13‬ר ַּת ח‬

‫‪ 1 65‬נגזר מן היסוד הדו־עיצורי ס”ב‪ ,‬ארמית ’נסב‘ "לקח“‪.‬‬

‫‪ 166‬בכתב היד קיבוץ טברני (בלבד)‪.‬‬

‫‪ 167‬בכתב היד קיבוץ טברני (בלבד)‪.‬‬

‫‪ 168‬צורה ארמית; בלאו והופקינס‪’ .Aramaic 459 ,‬לבז‘ (יחזקאל כה‪:‬ז) מתורגמת للبزوزية גם בכ”י‬

‫ז‘נבה ‪.40‬‬

‫‪ 1 69‬בכתב היד בחולם בבלי (בלבד)‪ ,‬אך הניקוד המקובל הוא ’ ּו ָב ֵרא‘‪.‬‬

‫‪ 170‬בכתב היד חולם בבלי (בלבד)‪.‬‬

‫‪ 171‬כלומר‪ַ :‬ל ֵּבה את האש במפוח‪ ,‬בנשיפה‪ ,‬לפי הוראת הפועל אצל בלאו‪ ,‬מילון ‪ .695‬השוו את הדיון‬

‫ביסוד הדו־עיצורי ‪” šf‬נשיפה‪ ,‬שאיפה“ במבוא ‪2‬‏‪2.‬‏‪2.‬‏§ סעיף א‪.‬‬

‫’שׁ ְ� ֹפת‘ זו‬ ‫‪40‬‬ ‫בכ”י ז‘נבה‬ ‫כג‪:‬מא (וגם בטקסטים אחרים)‪.‬‬ ‫כעלרו”מךרנَرِّتמ ْצبא” ַלס ֵ ּדעירל“‬ ‫‪ ṣff‬כתרגום של‬ ‫‪1 72‬‬
‫נמצא גם‬ ‫זו‪ .‬שפ"ת >‬ ‫ותיקננו ל־צפיף בהתאם להוראה‬ ‫מתורגמת רתיב‪,‬‬
‫‪rtb‬‬

‫להלן בגלוסר א‪ 5‬לתהלים סח‪:‬יד‪.‬‬

‫‪ 173‬מלשון ناووس "קבר‪ ,‬ארון מתים“ ותרגם כנראה בהשפעת ’ ָה ֲע ָצ ִמים‘ במובן ”העצמות“ (כך כ”י‬

‫ז‘נבה ‪ :40‬العظام) ואולי גם دار בהוראת ”בית קברות“; השוו ’המדורה‘ > אנוס الناووس להלן כד‪:‬ט‪.‬‬

‫‪ 1 74‬מלשון ‪ָ ” skn‬דר“; פחות נראה ” ַח ֵּמם“ מלשון ‪( sxn‬המופיע להלן כד‪:‬יא כתרגום של חר”ר)‪.‬‬

‫‪174‬‬