Page 212 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫"טלאים“ ‪ 30‬‬ ‫أ� ْس ُخ َلة ‬ ‫אסכוליה ‬ ‫ ָעל ֹות [עח‪:‬עא] ‬
‫" ְכת ֹום“‬ ‫كص ّح ة‬ ‫{נ}<כ‌>צח ה‬ ‫‪ְּ֯ .12‬כ ֹתם [עח‪:‬עב] ‬
‫"יניחם“‬ ‫يق ّر ُهم ‬
‫"לעג“‬ ‫יקרהו ם‬ ‫ ְי ַנ ֵח ם‬
‫”תאנף“‬ ‫هزو ‬ ‫הזו ‬ ‫ ַל ַעג [עט‪:‬ד ]‬
‫”נווהו“‬ ‫ت‌ـ(ـو‌) ِج د‬ ‫ ֶּת ֱא ַנף [עט‪:‬ה ]‬
‫مو ِطنه ‬ ‫תוגיד ‬ ‫ ָנֵוה ּו [עט‪:‬ז ]‬
‫" ָנ ַש ּמ�וּ“‬ ‫מוטינוה ‬
‫"אומללנו“‬ ‫ ֵהשׁ ַ� ּמ ּו‬
‫اْتو ّحشوا ‬ ‫אתוחש ו‬ ‫ ‪ .13‬‬
‫"אנקת“‬
‫”האסיר“‬ ‫ביסנ א بئسنا ‬ ‫ ַ ּד ּל ֹונ ּו [עט‪:‬ח] ‬
‫ ֶא ְנ ַקת־ [עט‪:‬יא] ‬
‫" ַה ֵּתר“‬ ‫أا�شألطهليس ْيق قر ‬ ‫ש ֯ה ֯י ֯ ק‬
‫"מוות“‬ ‫אלאסיר ‬ ‫ ָא ִסיר ‬
‫"התמימות“ ‪ 30‬‬ ‫ ה ֹו ֵת ר‬
‫"שבעתיים“ ‪ 30‬‬ ‫אטלק ‬ ‫‪ְ .14‬תמ ּו ָתה ‬
‫"חיקם“‬ ‫ תמ' ‬
‫"נו ֵהג“‬ ‫מותה موتة ‬ ‫ שׁ ִ� ְב ָע ַתִים [עט‪:‬יב ]‬
‫" ְשליש“‬ ‫ ֵחי ָקם ‬
‫"כי ּלית (כדי ש‌)היא ‬ ‫אצחי‌{צ}<ח>‌ה ال ِصحاحة(? )‬ ‫ ֹנ ֵהג [פ‪:‬ב] ‬
‫"תיסע ‪ 30‬ותשריש“‬ ‫‪ .15‬שׁ ָ� ִלישׁ� [פ‪:‬ו ]‬
‫"יסודה“‬ ‫سبعتي ن‬ ‫סבעתין ‬ ‫ ‪ִּ +‬פ ִּני ָת < ְל ָפ ֶני ָה ‬
‫"וענפיה“‬ ‫حجر ُهم ‬ ‫חגרהו ם‬ ‫ַו ַּתשׁ ְ� ֵרשׁ ‌�> [פ‪:‬י] ‬
‫”ארזים רמים“‬ ‫ שׁ ָ� ָרשׁ ֶ�י ָה ‬
‫"נבטיה“‬ ‫ُثلسائث س‬ ‫סא ס‬ ‫ ַו ֲע ָנ ֶפי ָה [פ‪:‬יא ]‬
‫"פרצת“‬ ‫תולת ‬ ‫‪ַ .16‬אְר ֵזי־ ֵאל ‬
‫"ויבזזוה“ ‪ 30‬‬ ‫ י ֹו ְנקֹ ֶתי ָה [פ‪:‬יב ]‬
‫פנית תנ‌{הת}<תה‌>ג فنيت تنتهج ‬ ‫ ָּפ ַר ְצ ָּת [פ‪:‬יג ]‬
‫ותערוק وتع ُر ق‬ ‫ ְו ָאר ּו ָ ה‬

‫أ�وأسر�زنغخشصهاا انمه اخ ‬ ‫סנכהא ‬
‫ואגצנה ֯ א‬
‫ארז שמך ‬

‫פרכהא فراخه ا‬

‫תלמת ثلمت ‬

‫‪+‬ויגתנימ‌<ו‌>הא ويغت ِنموها ‬

‫‪ 303‬משקל נדיר של ריבוי‪ ,‬אולם שמא = ال ُسخولة ”הטלאים“ ביידוע לפי משקל ‪ fuʿūla‬המצוי בלהגים‬

‫למילה זו‪.‬‬
‫‪ 304‬נראה שהמתרגם גזר ’תמותה‘ מלשון תמ”ם והתכוון לתרגמה בשורש הערבי ‪ ṣḥḥ‬כפי שעשה‬

‫לעיל עח‪:‬עב ’ ְכתֹם‘ > כצחה‪.‬‬
‫‪ 3 05‬צורה מלאכותית בזוגי כחיקוי ל־’שבע ַתִים‘ (בלאו והופקינס‪ ,‬תהלים ‪.)262‬‬

‫‪ 306‬השוו פסוק ט ’גפן ממצרים תסיע‘‪.‬‬
‫‪ 307‬שמא יש לגרוס ויגתנוהא‪ ,‬כלומר צורת עתיד של הפועל המופיע בצורת עבר בשורה הבאה‪.‬‬

‫‪204‬‬