Page 217 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫”החופש שלי“‬ ‫ ָח ְפשׁ ִ�י [פח‪:‬ו ] עתק י عتقي ‬
‫”הח ָללים“‬
‫الصرع ى‬ ‫אצרע י‬ ‫ ֲח ָל ִלים ‬
‫”נגזרו“‬
‫” ַבקרקעית“‬ ‫ ִנ ְג ָזר ּו‬

‫”פגיעתך“‬ ‫אנגזרו انجزروا ‬ ‫ ‏‪ .4‬‬
‫”סמכה“‬
‫ ִּב ְמצ ֹול ֹות [פח‪:‬ז ] בלקער بالقعر ‬
‫”מיודעיי“‬
‫” ָז ָבה“ ‪ 32‬‬ ‫اعتراء ك‬ ‫ ִּביע ּו ֶתיָך [פח‪:‬יז(!) ] אעתריך ‬

‫”מן העינוי“‬ ‫سمك ت‬ ‫סמכ ת‬ ‫ ָס ְמ ָכה [פח‪:‬ח] ‬
‫”שיטחתי“‬
‫ ְמ ֻיו ָ ּד ַעי [פח‪:‬ט]‬
‫”גיבורים“‬
‫” ָבאבדון“‬ ‫معا ِرف ي‬ ‫מעירפי ‬ ‫ ‏‪ .5‬‬
‫” ַה ְּנ ִש ָּיה ( ַה ּ ִש ְכ ָחה)“‬ ‫ذائبة ‬ ‫דיבה ‬ ‫ ָד ֲא ָבה [פח‪:‬י] ‬
‫”תבזה‪{ ,‬תחלל} ‬
‫"<תנטוש>“ ‪ 32‬‬ ‫مس ّنط الحعنت ا ء‬ ‫מן אלענ א‬ ‫ ִמ ִּני־עֹ ִני ‬
‫ס ‌ט(ת)‌[ח‌]ת ‬ ‫ שׁ ִ� ַּט ְח ִּתי ‬
‫”וג ֹווע“‬
‫”מן הנעורים“‬ ‫ ְר ָפ ִאים‌ [פח‪:‬יא]‬
‫”אופפים‌(?)“ ‪ 32‬‬
‫باسلين ‪ 32‬‬ ‫ביזלי ן‬ ‫ ‪6‬‏‪ .‬‬
‫”הכניעוני“‬
‫بالهلاك ‬ ‫ ָּב ֲא ַב ּד ֹון [פח‪:‬יב] בלהלך ‬

‫ال ِنساي ة‬ ‫אניסיה ‬ ‫ ְנשׁ ִ� ָּיה [פח‪:‬יג] ‬

‫ ִּת ְ‌ז(ז)‌[ ַנ‌]ח [פח‪:‬טו] תרדל ת‌{ב}<כ‌>ד ל ترذل‪{ ،‬تبذل} ‬

‫ <تخذل> ‬

‫و ُمتو َّفى ‬ ‫‪+‬ומות‌<ו>‌פא ‬ ‫ ְו ֹגו‌[ ֵי‌] ַע [פח‪:‬טז]‬
‫من ال ِص َب ى‬ ‫מן אציבי ‬ ‫ ‏‪ .7‬‬

‫ ִמ ֹּנ ַער ‬

‫أ�مقحمتعووينة ي ‬ ‫מחתויא ‬ ‫ ָאפ ּו ָנה ‬

‫פוו ‪ִ 33‬צ ּמ ֻת‌{ות}<ת ּו‌> ִני [פח‪:‬יז] אקמעונ י‬

‫ ‬

‫‪ 326‬נראה שהמתרגם הבין את ’ ָד ֲא ָבה‘ כבינוני בעקבות הארמית‪.‬‬

‫‪ = 3 27‬باسلين‪ .‬השורש ‪ bzl‬הרשום אצל בלאו‪ ,‬מילון ‪ 41‬הוא צורת משנה של ‪ bsl‬ויש לתרגם שם‬

‫”גבורה‪ ,‬אומץ לב“‪ .‬ל־‪ bsl > bzl‬השוו לעיל גלוסר א‪ 3‬יחזקאל יז‪:‬ח ולהלן תרגום ב ‏‪/1‬א דברים‬
‫א‪:‬כח‪.‬‬

‫‪ 328‬רס”ג‪ ,‬אלקומסי‪ ,‬אלפאסי‪ ,‬יפת ותנחום מתרגמים ’זנח‘ בקביעות בשורש ׄכ ׄדל خذل ושמא מסורת‬

‫אחת התפצלה בשל טעות לשתיים‪ׄ :‬כ ׄדל ~ ר ׄדל‪.‬‬
‫‪ 329‬גזר מלשון אפ”ף (השוו ’אפפו‘ > אחתות אצל אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע א ‪ 136‬שורה ‪ )133‬והבין את‬
‫’אפו ָנה‘ כשם תואר עם סיומת הנקבה‪ .‬נראה שהכוונה ”נשאתי את ֵא ֶמיך כשהם אופפים (אותי)“‬

‫ובא ’אפונה‘ > محتوية בנקבה יחיד על פי התחביר הערבי‪.‬‬

‫‪ 330‬לכאן שייכת ’ביעותיך‘ (פח‪:‬יז) הנמצאת לעיל בשורה ‪.4‬‬

‫‪209‬‬