Page 228 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫”ופשעו“‬ ‫وط َغ ْوا ‬ ‫ ַו ִּי ְזנ ּו [קו‪:‬לט ] וטג ו‬

‫”וחרה (אפו)“‬ ‫واشت ّ د‬ ‫ ַו ִּי ַחר [קו‪:‬מ]‬
‫”ותיעב“‬ ‫وكر ه‬
‫”ולחצום“‬ ‫وضغطوهم ‬ ‫ואשת ד‬ ‫ ‪ .27‬‬
‫”ונכנעו“‬ ‫ووا ّتخضضععوو ا ا‬
‫وصف ح‬ ‫ ַו ְי ָת ֵעב [קו‪:‬מ] וכרה ‬
‫”והתנמכו“‬ ‫أ�فولوّلكنيهاس ّم ءب ح‬
‫”וסלח“ ‪ 37‬‬ ‫ ַו ִּי ְל ָחצ ּום [קו‪:‬מב] ‪+‬ודגט‌<ו>‌הום ‪ 37‬‬
‫”כדי שנשבח“‬
‫וכדע ו‬ ‫ ַו ִּי ָּכ ְנע ּו ‬
‫”נאמ ֵני“‬
‫”גאלם“‬ ‫ואתדע ו‬ ‫ ַו ָּימֹ ּכ ּו [קו‪:‬מג] ‬

‫‪ַ .28‬ו ִּי ָּנ ֵחם [קו‪:‬מה] וצפח ‬

‫ ְל ִהשׁ ְ‌�(ב‌)[ ַּת]‌ ֵּב ַח [קו‪:‬מז ] לנסביח ‪ 37 ‬‬

‫אולי א‬ ‫ ְּגא ּו ֵלי [קז‪:‬ב] ‬

‫פכה ֯ם ‬ ‫ ְּג ָא ָל ם‬

‫ [‪3‬‏‌] ּומ ֹו ְסר ֹו ֵתי ֶה‌<ם> [קז‪:‬יד]‬

‫”וקולריהם“ ‬ ‫وجوا ِمعه م‬ ‫וגומיעהם ‬ ‫ ‪ .29‬‬
‫”יבתר“‬ ‫يب ِت ر‬
‫יבתי ר‬ ‫ [‪4‬‏]‌ ְי ַנ ֵּתק ‬
‫”ובריחי“‬ ‫وعوارض ‬
‫”גדע“‬ ‫ [‪5‬‏‌] ּו ְבִרי ֵחי [קז‪:‬טז ] ועורד ‬
‫جد ع‬
‫”מן מצוקתם“‬ ‫ [ ‏‪ִּ ]‌6‬ג ֵ ּד ַע גדע ‬
‫من ضنكه م‬
‫ [‪2‬‏‪ ,‬‏‪ִ ]‌7‬מ ְּמצ ּוק ֹו ֵתי ֶהם מן ׄדנ ּכה ם‬

‫المتل ّظية ‬ ‫ [קז‪:‬יג‪ ,‬יט]‬

‫”הלוהטת“ ‪ 37‬‬ ‫‪1[ .30‬‏]שׁ‌� ֹו ֵק ָקה [קז‪:‬ט] (‪)‌.‬אלמותל ׄדי ה‬

‫” ַבקרקעית“‬ ‫بالقعر ‬ ‫ ִּב ְמצ ּו ָלה [קז‪:‬כד] בלקע ר‬

‫”תרגש“‬ ‫تموج ‬ ‫ ִת ְתמ ֹו ָגג [קז‪:‬כו ] תמו ג‬

‫”יסתובבו‪ ,‬יסתתרו“‬ ‫يوي‌ـج(ـولضـو‌)اـ‪ّ،‬ط يربحوتا جبو ا‬ ‫יגולו יחתגב ו‬ ‫ ָיח ֹו ּג ּו [קז‪:‬כז] ‬
‫”ויתנועעו“‬
‫ויטרבו ‬ ‫‪ְ . 31‬ו ָינ ּוע ּ ו‬

‫”לדממה“‬ ‫لسكـت ة‬ ‫ ִל ְד ָמ ָמה [קז‪:‬כט] לסכתה ‬

‫”ושׁ ַ�חו“ ‪ 37‬‬ ‫وينحنو ا‬ ‫וינחנ ו‬ ‫ ַו ֶּי ֱחשׁ� ּו ‬

‫”ישקטו“‬ ‫يسكنوا ‬ ‫{‪֯ }‌.‬יסכנו ‬ ‫ ִישׁ ְ� ּתֹק ּו [קז‪:‬ל] ‬

‫‪ 3 73‬שמא משתקף כאן פועל ביחיד לפני נושא ברבים על פי התחביר הערבי ויש לקיים את הנוסח‬
‫ודגטהום?‬

‫‪ 3 74‬כך גם רס”ג ויפת וזאת כדי למנוע האנשה‪ ,‬והשוו אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 265‬שורה ‪ 72‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 375‬הסימן (עיגול וזנב) מציין סוף ספר רביעי של ספר תהלים‪.‬‬

‫‪ 3 76‬לתרגום זה השוו רס”ג ויפת על אתר וכן אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 703‬למטה‪.‬‬
‫‪ 377‬הבין המתרגם את ’ויחשׁ�ו‘ בשיכול אותיות מלשון שׁ�ח”ח (השוו אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 660‬שורה ‪,)16‬‬

‫אלא אם כן וינחנו מכוון ל־’ַו ָּישׁ ֹ�ח ּו‘ שבפסוק לט‪.‬‬

‫‪220‬‬