Page 229 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫רים ס ולגא ‬

‫”מן המצוקה“‬ ‫من العسر ‬ ‫ [ ‏‪ֵ ]‌2‬מעֹ ֶצר [קז‪:‬לט(!)] מן ‬

‫”מחוז (חפצו)“‬ ‫אלעצר ‬ ‫ ‪ .32‬‬
‫”והאנחה“‬
‫ماحو ز‬ ‫מאחו ז‬ ‫ [‪1‬‏‌] ְמח ֹוז [קז‪:‬ל ]‬
‫”נדיבים (אצילים)“ ‪ 37‬‬
‫”וימנע“‬ ‫والزفي ر‬ ‫ואזפיר ‬ ‫ ‪ְ 37‬ו ָיג ֹון [קז‪:‬לט] ‬ ‫ ‬
‫”האביון“‬ ‫ُمنتدبين ‬ ‫מונתדבין ‬ ‫ְנ ִדי ִבים [קז‪:‬מ ]‬ ‫ ‬
‫ويح ُجر ‬ ‫ַו ְי� ַשׂ ֵּגב [קז‪:‬מא ]‬ ‫ ‬
‫”מן העוני“‬ ‫ויחגור ‬
‫”סגרה“‬
‫אלפקי ר الفقي ر‬ ‫‪ֶ .33‬א ְבי ֹון ‬
‫”בינה“ ‪ 38‬‬
‫”אעלוז“‬ ‫من الشقاء ‬ ‫מן אשקא ‬ ‫ֵמע ֹו ִנ י‬ ‫ ‬
‫”י ַר ּמוני“‬ ‫ض ّم ْ ت‬ ‫דמ ת‬ ‫ָק ְפ ָצה [קז‪:‬מב ]‬ ‫ ‬

‫” ַמ ֵּנה“‬ ‫أ�فعه ِز مف ‬ ‫ בינה [? ] פה ם‬
‫”וה ְמ ַר ֶּמה“‬ ‫يو ّكك ْي لدوني ‪ 38‬‬ ‫ ‪ֶ 38‬א ֱעלֹ ָזה [קח‪:‬ח] אעזי ֯ ף‬
‫”המלווה“‬ ‫‪ִ . 34‬י� ְשׂ ְט‌{מ}<נ ּו‌> ִני [קט‪:‬ד ] י‌{ב}<כ‌>ידוני ‬

‫”ויבינו“‬ ‫ ַה ְפ ֵקד [קט‪:‬ו] וכל ‬
‫”והתנועעות“‬
‫ואל?<מו>‌ ֯כ?יד والمكاي د‬ ‫ ְו� ָשׂ ָטן ‬
‫”(פרי) יגיעתו“‬
‫”מושך“‬ ‫ [‪2‬‏]‌נ ֹושׁ ֶ�ה [קט‪:‬יא] אדיי ן الدائن ‬

‫ [ ‏‪ְ]‌3‬ו ָיב ֹ֯ו�ּ֯ז ּ֯ו‬

‫وو‌اي(فهضـم)‌ـو ّ اطرا ب‬ ‫‪ְ .35‬ו ִי ְת ּבֹ ְננ ּו [קז‪:‬מג] ‪‌ 38‬ו{ת}<י‌>פהמ ו‬
‫ [ ‏‪ְ֯‌]1‬ו ֯נ‌< ֹו‌> ַע [קט‪:‬י ] ואטרב ‬

‫דף ז‪ ,‬עמ' ב‬

‫‏‪ְ .1‬י ִגיע ֹו [קט‪:‬יא] כדו ה ك ّده ‬
‫ משׁ ֵ�ְך [קט‪:‬יב] גידב جا ِذب ‬

‫‪ 3 78‬שמא נפלו ערכים אחדים בדילוג לפסוק לט‪.‬‬
‫‪ 3 79‬לשימוש בשורש ‪ ndb‬כאן ובהמשך עיינו בלאו והופקינס‪.Aramaic 450 ,‬‬
‫‪ 380‬אין שם העצם ’בינה‘ נקרה בספר תהלים אלא רק הציווי ’בינה‘ (ה‪:‬ב)‪ ,‬שאינו מתאים לתרגום‬
‫הערבי המוצע בכה”י‪ .‬לעומת זאת‪’ ,‬ויתבננו‘ (קז‪:‬מג)‪ ,‬השייכת לכאן‪ ,‬נמצאת שלא במקומה להלן‬
‫בשורה ‪ .35‬מכאן (קז‪:‬מב‪/‬ג) הגלוסר קופץ ל־קח‪:‬ז‪/‬ח ושמא נפלו ערכים אחדים בדילוג‪.‬‬
‫‪ 3 81‬לכאן שייך ’השיעה ימינך‘ (קח‪:‬ז) המובא שלא במקומו להלן דף ז‪ ,‬עמ' ב ‪6‬‏‪.‬‬
‫‪ 3 82‬התיקון לפי הגלוסר ‪ ,T-S K7.34‬המתרגם הן ’י�שׂ טנוני‘ והן ’�שׂ טן‘ שבפסוק ו‘ בשורש ‪kyd‬‬

‫”ל ַר ּמות“ והשוו לעיל עא‪:‬יג‪ ,‬וכן בגלוסר א‪2‬‏ מלכים א ה‪:‬יח‪.‬‬
‫‪ 3 83‬תרגום הערך ’ויבוזו‘ חסר ובמקומו נשתרבב הערך ’ויתבננו‘ מפסוק קז‪:‬מג‪ ,‬שהיה צפוי להופיע‬

‫לעיל בשורה ‪ .33‬האם הערך המקורי *’ויבוזו‘ > וינהבו = وينهبوا "וישללו“ נשתבש ל־’ויתבננו‘‪,‬‬

‫שבשלב מאוחר יותר תורגם > ‌ו{ת}<י‌>פהמו?‬

‫‪221‬‬