Page 271 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 271

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                  ‫‪<	.19‬לתור> לכם מקום לחנייתכם ָבאש בלילה כדי ש ַיראכם ַבדרך‬
                     ‫‪<	.20‬אשר תל>‌כו בה ו ֶבענן ביום וישמע [א‪:‬לד] ושמע האדון את‬

                ‫‪<	.21‬קול דבריכ‌>ם וקצף ונשבע לאמור אם [א‪:‬לה] אם יראה איש מן‬
            ‫‪<	.22‬האנ>‌שים <האלה> הדור <הרע> הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי‬
            ‫‪<	.23‬לתת לאבותיכם> זולתי [א‪:‬לו] זולת כלב בן יפונה הוא יראנה ול ֹו ‪#‬‬

                                        ‫קודקס א‬
                           ‫דף ה [דברים ל‪:‬יח ‪ -‬לא‪:‬טז]‬

                                                                                      ‫עמ' א‬
                                                                  ‫	<הגדתי [ל‪:‬יח]>‬
               ‫‏‪ .	1‬הודעתי לכם היום כי <?‪ ?. . .‬אבו>‌ד תאבדון לא תאריכו ה‌<ימים>‬
                      ‫‪2‬‏	‪ .‬על האדמה אשר אתה עובר את הירדן כדי שתיכנס לשם‬
                    ‫‪3‬‏	‪ .‬כדי שתירש ּנה העדתי [ל‪:‬יט] העידותי בכם היום את השמים‬
                                 ‫‏‪ .	4‬ואת הארץ החיים והמוות שמתי לפניך הברכה‬
                                 ‫‏‪ 	.5‬והקללה �וּ ְב ַחר בחיים כדי שתחיה אתה וזרע‌<ך>‬
                ‫‏‪ .	6‬לאהבה [ל‪:‬כ] כדי שתאהב את מצוות האדון אלהיך כדי שתקבל‬
                   ‫‏‪ .	7‬פקודתו וכדי שתדבוק בו כי הוא יאריך חייך ויגדיל י‌<מיך>‪,‬‬
                       ‫‏‪ .	8‬ויגדיל את שנותיך‪ ,‬כדי שתשב על האדמה אש‌<ר נשבע>‬
                      ‫‏‪ .	9‬האדון לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב <כדי שיתן להם>‬
                    ‫‪ 	.1	0‬וילך [לא‪:‬א] והלך משה ודיבר את ה‌<דיבור הזה אל כל>‬
                        ‫‪ 	.11‬ישראל ויאמר [לא‪:‬ב] ואמר להם בן מאה ו‌<עשרים שנה>‬
                          ‫‪ 	.12‬אני היום לא אוכל עוד לצאת ו‌<לבוא והאדון אמר לי>‬
                ‫‪ .	13‬לא תעבור את הירדן הזה יהוה [לא‪:‬ג] האדון אלהי‌<ך הוא עובר>‬
                                   ‫‪ 	.14‬לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה <מלפניך>‬
                                 ‫‪ .	15‬ותירשם יהושע הוא עובר לפניך כאש‌<ר דיבר>‬
             ‫‪ 	.16‬האדון ועשה [לא‪:‬ד] ויעשה האדון להם כאשר ע‌<שה לסיחון ולעוג>‬
                    ‫‪ .	17‬מלכי האמורי ולארצם אשר השמיד‌<ם ונתנם [לא‪:‬ה] ויתנם>‬
                         ‫‪ .	18‬האדון לפניכם‪ ,‬באחיזתכם‪ ,‬ותעשו להם <ככל המצווה>‬

‫‪263‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276