Page 276 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 276

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                            ‫ב ‪1‬‏ ‪ -‬ק ו ד ק ס ב‬
‫ת ר ג ו ם ע ם פ י ר ו ש י ם ל ס פ ר ב ר א ש י ת [ ג ‪ :‬ג ‪ -‬כ ד ‪ ,‬ט ‪ :‬י ז ‪ -‬י ‪ :‬י ] ‪ 4‬‬

          ‫קודקס ב‬
‫דף א [בראשית ג‪:‬ג‪-‬כד]‬

                                                                                      ‫עמ' א‬

‫‪ ...‬ומפרי [בראשית ג‪:‬ג] ומן תמר אלעוד>‬  ‫	<			‬

‫‏‪ 	.1‬אלדי פי וסט אלגנה קאל אלה לא תאכלו מנה ‌ו‌<לא תדנו> בה כי לא‬

‫‏‪ 	.2‬תמותון ויאמר [ג‪:‬ד] וקאל אלחיה אלתועבאן ללמרה לא מות‬

‫‏‪ 	.3‬תמותון כי [ג‪:‬ה] אן אלה עאריף אן פי יום אכ ‌ל{‪}‌.‬כום מנה ‪‌֯ +‬פ‌<ת‌‌> ֯נ ֯פץ ‪ 4‬‬
           ‫‏‪ .	4‬אעיונכום ותבצירון ותכונון כאלמלאיכה עאריפין אל כיר‬

‫‪5‬‏‪ 	.‬ואל שר ותרא [ג‪:‬ו] וראת אלמרה אן אלעוד גייד ללמאכל ואן הו‬

  ‫‪6‬‏‪ 	.‬שהין ‪  4‬ללבצר ויותמנא אל עוד ליועקיל ואכדת מן תמרה‬
‫‪7‬‏	‪ .‬ואכלת תום אעטת אי ׄצא לאמרהא מעהא ואכל ותפקחנה [ג‪:‬ז]‬

‫‏‪ .	8‬ואנפצנה ‪  4‬ובצרנה אעיון כלאה־ומא וערפא באן ‌‌ה[ ‌ו‌]מא‬

‫‏‪ .	9‬עוראה וכייטו ורק אלתין ועמילו להום מיאזיר ותקול ווזר ‪ 4‬‬

‫‪ .	10‬וישמעו [ג‪:‬ח] וסמיעו איא צות אמר אלרב אלה מונטליק דאהי ֯ב‬
     ‫‪ .	11‬פי אלגנה לרווח אלנהאר יעני מע אלריאח ואכתבא אדם‬

‫‪ 	.12‬ומרתוה מן קודאם אלרב אלה פי וסט עוד אלגנה ויקרא [ג‪:‬ט]‬

‫‪ 	.13‬וצות אמר אלרב אלה באדם וקאל לה אין אנת ויאמר [ג‪:‬י]‬

                            ‫‪ 	.14‬וקאל איא צותך סמיעת פי אלגנה וא ֯תקית אד איני‬
‫‪ 	.15‬עוריאן ‪<+‬ואכתבאת ויאמר [ג‪:‬יא] וקאל מן אכברך אן עוריאן> אנת אמן אלעוד‬

‫אלדי אמרתך אוציתך לאלא‬

‫‪ .	16‬תאכול מנה אכלת ויאמר [ג‪:‬יב] וקאל אדם אלמרה אלדי‬

‫‪ .	17‬צנעת מעי הי אעטת לי מן אלעוד ואכלת ויאמר [ג‪:‬יג]‬

‫‪ ,BL Or. 5562A.1-2‬שני דפי קלף מחוברים אך לא רצופים‪ .‬הטקסט פורסם (ללא תרגום) בידי‬                                      ‫‪	43‬‬
                                                              ‫טובי‪ ,‬תרגומים קדומים ‪.132-126‬‬
                                                                                                                      ‫‪	44‬‬
                                                ‫הכוונה ל־فتنف ّض (‪ )fḍḍ‬וכך רס”ג‪.‬‬                                      ‫‪	45‬‬
‫נראה *שהי אן כלומר شه ّي ‪ +‬אן (< תנוין; בלאו‪ ,‬מילון ‪ )21‬או שמא شهيان (~ شهوان) ושניהם‬
                                                                                                                      ‫‪4	 6‬‬
                                ‫=בה اבה ْنונَفנרוَאض ُوהُْضز ٌرَסن<ביأ�מُלزٌגرזה‪..‬רת הכפולים (‪ fḍḍ‬כמו לעיל בפסוק ה)‪.‬‬  ‫‪4	 7‬‬

                                                                                      ‫‪268‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281