Page 278 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 278

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                ‫‪ .	18‬וקאל אמר אלרב אלה ללמרה מא הדה עמילת וקאלת‬
              ‫‪ .	19‬אלמרה אלחיה אלתו ‌ע‌<באן אכדעני> ואכלת ויאמר [ג‪:‬יד]‬

                    ‫‪ .	20‬וקאל אמר אלרב אלה ֯ללחיה לתועבאן אד עמילת‬
                   ‫‪֯ .	21‬ה ֯דא פמלעון אנת מן כול אל בהאים ומן כול חיואן‬

                         ‫‪<	.22‬אלחק‌>‌ל עלי וקעך גבהך תנטליק ואלת ֯ו ֯ר ֯א ֯ב‬
                     ‫‪<	.23‬תאכ‌‌> ֯ו ֯ל כול איאם חיאתך ואיבה [ג‪:‬טו] ו ‌ב‌<ג ׄצה> ‪ 4‬‬

                                                                            ‫עמ' ב‬

           ‫‏‪ 	.1‬ו‪. .‬א‪‌  4 .‬א‌<געל בינך ובי‌‌>ן אלמרה ובין ֯נסלך ובין נסלהא הו‬
‫‏‪ .	2‬יוא ֯ר ֯י ֯ך <אלראס ואנת> תוא ֯ר ֯יה ‪  5‬אלעקב {‪.‬יא} אל [ג‪:‬טז] !ו!ללמרה קאל‬

        ‫‏‪<	.3‬כתרה אכ‌>‌תיר משקתך וחבלך בלמשקה תלידי אלבנין ואילא‬
        ‫‏‪ .	4‬אמרך אינקיאדך והו יתסלט בך ולאדם [ג‪:‬יז] וליאדם קאל איד‬

                  ‫‏‪ 	.5‬סמיעת וקבילת ואנתהאית אילא אמר מרתך ואכלת‬
         ‫‏‪ 	.6‬מן אלעוד ‪<+‬אלדי> אמרתך ואוציתך קאילא לא תאכול מינה‬

                 ‫‏‪ .	7‬פמלעונה אלאדמה פי שאנך בלמשקה תאכולהא כול‬
                ‫‏‪ 	.8‬איאם חיאתך יעני תאכול מא תכריג אלאדמה במשקה‬
       ‫‪9‬‏‪ 	.‬וקוץ [ג‪:‬יח] ואלקוץ ‪  5‬ואלדרדרי תונבית לך ותאכול איא עושב‬
             ‫‪ 	.10‬א ‌ל‌(אדמה) חקל בזעת [ג‪:‬יט] בערק אנפך תאכול אלטעאם‬
                ‫‪ 	.11‬אלי רוגועך אלי אלאדמה אן מנהא אוכידת אן תוראב‬
             ‫‪ .	12‬אנת ואילא אלתוראב תרגיע ויקרא [ג‪:‬כ] וסמא אדם אסם‬
           ‫‪ .	13‬מרתוה חוא אן הי כאנת אום כול חיי מן אלינס ויעש [ג‪:‬כא]‬
                 ‫‪ 	.14‬ועמיל אלרב א ‌‌ל(אלא‌)‌ה לאדם ולמרתוה תואני ותקול‬
              ‫‪ .	15‬תוניאת דאת גילד ואלבסהום פקאלו אן הדא אלתוניאת‬

                                                  ‫השלמת טובי‪ ,‬וכך הנוסח בתרגום ב‪1‬‏‪/‬א לעיל‪.‬‬   ‫‪4	 8‬‬
                                                                                             ‫‪	49‬‬
 ‫מצפים ל־עדאוה = عداوة (כך רס”ג ואחרים)‪ ,‬אך קשה להתאים את שרידי האותיות למילה זו‪.‬‬            ‫‪5	 0‬‬

‫השוו את תרגומו של ישועה בן יהודה אצל פוליאק‪ :Karaite Tradition 308 ,‬הו י ׄצרב מנך‬            ‫‪	51‬‬
‫אלראס או יתוארי לי ׄצרב מנך אלראס ואנת תתוארי לתלדג מנה אלעקב ונראה שיש להבין‬

     ‫הן בניין ‪ wry VI‬אצל ישועה והן בניין ‪ wry III‬בקטע שלנו בהוראה ”להסתתר‪ ,‬לארוב“‪.‬‬

‫= قوص )‪ < (qōṣ/s ~ qūṣ/s‬עברית‪/‬ארמית ’קוץ‘; עיינו באואר‪Volksleben 182 n.5 “eine ,‬‬

‫”‪ überall wuchernde und verhasste Distelart, Kentrophyllum syriacum‬וכן דלמן‪,‬‬

‫‪Arbeit und Sitte i 51, 340 (Carthamus glaucus), 407 (“der wilde Saflor ... die‬‬

‫‪ .gewöhnlichste Felddistel”); ii 312 (Carthamus tenuis), 315/6‬על מילה זו עיינו גם‬
                                                             ‫להלן בהערה לבראשית י‪:‬ה (בסוף)‪.‬‬

‫‪270‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283