Page 279 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 279
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
.18ואמר מאמר הריבון אלהים לאישה מה זאת עשית ואמרה
. 19האישה הנחש ,הפ<תן פיתני> ואכלתי ויאמר [ג:יד]
. 20ואמר מאמר הריבון אלהים ַלנחש ,לפתן כי עשית
.21זאת ארור אתה מכל הבהמות ומכל חיית
< .22השד>ה כשאתה גוחן ,על מצחך תלך והעפר
< .23תאכ>ל כל ימי חייך ואיבה [ג:טו] ו�שׂ<נאה>,
עמ' ב
.1ו?איבה? א<�שׂ ים בינך ובי>ן האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא
. 2יארוב לך <( ָב)ראש ואתה> תארוב לו ( ֶב)עקב אל [ג:טז] !ו! ָלאישה אמר
< .3הרבה אר>בה עמלך והריונך ֶבעמל תלדי הבנים ואל
.4אישך ציותך והוא ישלוט בך ולאדם [ג:יז] ולאדם אמר כי
. 5שמעת ,וקיבלת ,וצייתת למצוות אשתך ואכלת
.6מן העץ <+אשר> ציוויתיך ,והוריתיך לאמור לא תאכל ממנו
7 .ארורה האדמה בעבורך ֶבעמל תאכלנה כל
. 8ימי חייך ,כלומר תאכל מה שתוציא האדמה ְבעמל
. 9וקוץ [ג:יח] והקוץ והדרדר תצמיח לך ותאכל את עשב
. 10השדה בזעת [ג:יט] בזעת אפך תאכל הלחם
.11עד שובך אל האדמה כי ממנה נלקחת כי עפר
. 12אתה ואל העפר תשוב ויקרא [ג:כ] וקרא אדם שם
.13אשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי ,מן האנשים ויעש [ג:כא]
. 14ועשה הריבון אלהים לאדם ולאשתו כותונות ,ויש אומרים
ֻ .15כ ּתנות בעלות עור והלבישם .ואמרו שכותונות אלו
271
