Page 274 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 274

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                ‫ב ‪ /1‬ב‬

                ‫תרגום לספר בראשית‬

‫ב‪ 1‬קודקס ב מורכב משני דפי קלף מחוברים (‪ )bifolium‬ומכיל חלקים של תרגום‬

‫(עם פירושים) מספר בראשית‪ .‬אין לדעת אם כתב היד כלל תרגום לערבית של כל‬

‫התורה או של בראשית בלבד‪ .‬כתב היד היחיד הידוע לנו של הקודקס הוא ‪B	 L Or.‬‬

‫‪ , 5562A.1-2‬שנתגלה ופורסם בידי טובי‪ ,‬תרגומים קדומים עמ' ‪ 126‬ואילך‪ .‬בכתב‬

‫היד שני דפים מחוברים אך לא רצופים (חסרים ביניהם כשבעה דפים = ארבעה עשר‬

                                        ‫עמודים)‪:‬‬

‫‪BL Or. 5562A.1‬‬          ‫בראשית ג‪:‬ג‪-‬כד	‬  ‫דף א	‬

‫‪BL Or. 5562A.2‬‬  ‫בראשית ט‪:‬יז ‪ -‬י‪:‬י	‬      ‫דף ב	‬

                                               ‫מספר השורות בעמוד נע בין ‪.25-23‬‬
‫הפסוקים ג‪:‬ג‪-‬יז מופיעים גם בב‪/1‬א וההבדלים שבין שני התרגומים נדונו לעיל‬

                                                             ‫במבוא לתרגומי התורה‪.‬‬
‫המתרגם היה ככל הנראה מצוי בספרות הערבית המוסלמית ו ִהרבה לזהות את‬
‫שמות העצם הפרטיים הרבים שבמקרא עם מקומות‪ ,‬אזורים ועמים הידועים בזמנו‪.‬‬
‫למרות בקיאותו של המחבר בספרות גאוגרפית ערבית‪ ,‬לא מצאנו סימנים שתרגומו‬

                                                      ‫היה קיים גם באותיות ערביות‪.‬‬
‫הימצאות תרגום ציין המושא 'את' > איא (כגון בראשית ג‪:‬יח; ט‪:‬כג‪ ,‬כד; י‪:‬ח)‪,‬‬
‫מצביעה לכאורה על מוצא קראי‪ .‬קשרים נוספים לקראות אולי מתגלים בשימוש‬
‫המיוחד בשורש ‪ wry‬כתרגום 'ישופך' ו־'תשופנו' ג‪:‬טו (עיינו בהערה על אתר) וכן‬

‫تיבוواُתلסירدגע"ו "תמויירלםחדחויבלתו""פ(י~י‪ty‬םת‪p‬ונאאבףאשרוממ=שיוتתنל)ا;שشייؤ‪:‬םא" ִכה' ְגתותןורלבטוֹד‪:‬תכתז'"‪>ַ '.‬ינ ְפנמּותצ'סא>יביםו=גג ُنםמ َיسהלסب"בי ַי"רּייפיהםח"וו ֵ(סתי‪y‬ו"‪p‬ס‪y‬פ~ובתתעולבאתרלירותגד)ום~‪=.‬‬

‫אלו מופיעים אחרי ביטויים כגון יעני (ג‪:‬ח‪ ,‬כב; ט‪:‬כא)‪ ,‬ותקול (ג‪:‬כא)‪ ,‬פקאלו (שם)‬
                                                                  ‫או ולתעלם (י‪:‬א)‪.‬‬

‫המעתיק חסכוני מאוד בסימנים דיאקריטיים ומציין (לעתים) רק ׄצ (ג‪:‬ו‪ ,‬ט‪:‬יט‪ ,‬י‪:‬ה)‬
‫ו־ ׄט (ט‪:‬כד)‪ .‬התנועה היחידה היא חולם‪ .‬כתיב הכינוי החבור לנסתרים ‪ -hum‬בדרך‬
‫כלל מלא‪ :‬־הום‪ ,‬אך יש גם בכתיב חסר ־הם‪ .‬בשניים ממקרים אלו הוסיף הסופר‬

                   ‫סימן חולם‪ :‬ט‪:‬כג ווגוההֹם "ופניהם"; י‪:‬ה אוממהֹם "אומותיהם"‪.‬‬
‫הקטע החדש בקריאת התורה אחרי פסוק ג‪:‬כא מסומן בשלושה עיגולים‪.o o o :‬‬

                                               ‫‪266‬‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279