Page 275 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 275
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ב
כמו ב/1א נוסח התרגום של ב/1ב בצורתו הנוכחית מושפע מאוד מן הכתיב
התקני .על כן חסר כליל אחד מסימני ההיכר המובהקים של הכתיב הפונטי ,דהיינו
סימון ض/ظ על ידי ד; בכתב היד שבידינו נמצאים צ/ט בלבד בתפקיד זה (לעתים
בנקודה דיאקריטית) .באשר לסימן היכר מובהק אחר ,הרי הוא כתיב תווית היידוע,
ברוב המכריע של המקרים אנו מוצאים כאן אל־ כבכתיב התקני (לעתים כמילה
נפרדת) גם לפני אות שמש ,אך פעם אחת מזדמן כתיב פונטי :ט:כד אבנוה אצגיר =
ابنه الصغير "בנו הקטן" ,ויש להניח שלפנינו שריד משלב קודם במסירת התרגום.
ריבוי השימוש בכתיב מלא של הכתיב הפונטי ,כגון =נוأ� ِסخ ْפذיםت שרידים נשתמרו אף
הנקבה בסמיכות בצורת ־ת "נלקחת") והופעת סיומת אוכידת (למשל ג:יט
(דוגמת ג:כב למעריפת אל כיר ואלשר "לדעת הטוב והרע" ,ט:כז אכביית סאם
"אהלי שם") ,המעידים על מצבו המקורי של הטקסט כפי שהיה לפני השפעת הכתיב
התקני .הנוסח י:א 'ו ִיָ ּולדו' > ואן ווליד לא נראה מקורי ,ואם כן לפנינו עדות נוספת
לשינוי שחל במסירת נוסח הטקסט; עיינו בהערה על אתר.
בהעתקת כתב היד נפלו השמטות קטנות אחדות; עיינו בהערות לפסוקים י:ב,
ז; י:י.
ראוי לציין שבראשית ג:ח ואילך בעקבות 'מימרא' שבתרגום אונקלוס המתרגם
'فוומ ִיוסى أְ�סשמייخ̇כףبןעيובةאאאמسיהاרלאمי""וצמשיואםשת'מכ>ריא"ןוימואלרספתנכיאימןלארשמאבםרמו,הרא'ו,לשההוכזיס=אנכתיתوונ,سכתمבדוعיאהواהלפלٳ ّיيמיاנואשעכصםو"ב,הייגتשأ�תשבمומסرהה:اאلמ'םرותّי=بרשوגاُيلמםلسهעِ .הוكפהنאך أ�שתוمא َוرתקهוגאלسםكמהيט'ר :ن'וتכهהז>
למושא ישיר.
בולטים הזיהויים הרבים (הפותחים ב־איי "ר"ל") של שמות מקומות ,עמים וכו'
בראשית י:ב ואילך.
267
