Page 273 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 273

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                 ‫‪ .	19‬אשר ציוויתיכם חזקו [לא‪:‬ו] התחזקו והתעצמו <אל תיראו ואל>‬
                             ‫‪ 	.20‬תפחדו מפניהם כי האדון אלהיך הוא ההו‌<לך עמך>‬

                 ‫‪ 	.21‬לא יטושך ולא יעז‌<ב>‌ך ויקרא [לא‪:‬ז] וקרא‪ ,‬והכריז‪ ,‬מ‌<שה>‬
                          ‫‪ 	.22‬ליהושע ואמר לו <ל>‌עיני כל ישר‌<אל> חזק וא‌<מץ כי>‬

                                                                                      ‫עמ' ב‬
                      ‫‏‪ 	.1‬אתה תיכנס עם ה‌<עם> הזה <אל האר>‌ץ אשר נשבע האדון‬
                ‫‏‪ 	.2‬לאבותיהם לתת להם ואתה תנחילנה אותם ויהוה [לא‪:‬ח] והאדון‬
                     ‫‏‪ .	3‬הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא יטושך ולא יעזבך לא‬
                      ‫‏‪ .	4‬תירא ולא ֵתחת ויכתב [לא‪:‬ט] וכתב משה את התורה הזאת‬

                                ‫‏‪ .	5‬ונתנה ַל ּכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית‬
                       ‫‏‪ .	6‬האדון ואל כל זקני ישראל ויצו [לא‪:‬י] וציווה משה אותם‬

                                        ‫‏‪ 	.7‬לאמור ִמ ֵּקץ שבע שנים‪ ,‬מראשית השנה‬
                ‫‪8‬‏‪<	.‬השמינית>‪ ,‬בזמן שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא [לא‪:‬יא] בבוא‬

                     ‫‏‪<	.9‬כל ישראל ל>‌ראות את שכינת האדון אלהיך ַב ּמקום אשר‬
                                 ‫‪<	.10‬יבחר תקרא את ה>‌תורה הזאת נגד כל ישראל‬

             ‫‪<	.11‬באוזניהם הקה‌>ל [לא‪:‬יב] הקהל את העם הגברים והנשים ‪<+‬ו>‌הטף‬
                        ‫‪<	.12‬וגרך אשר ב>‌עריך למען ישמעו ולמען יל‌<מדו וייראו>‬
                              ‫‪<	.13‬את האדון אלהיכ>‌ם וישמרו לעשות את כל דברי‬

           ‫‪<	.14‬התורה הזאת ובני‌>הם [לא‪:‬יג] ובניהם אשר לא ָידע‌<ו י>‌שמעו וילמדו‬
                       ‫‪<	.15‬לירוא את האד>‌ון אלהיכם כל הזמן אשר הם ‪  1‬חיים על‬

                  ‫‪<	.16‬האדמה אשר> אתם עוברים את הירדן שמה כדי שתירש ּנה(!)‬
             ‫‪ 	.1	7‬ויאמר [לא‪:‬יד] ואמר האדון למשה הנה כבר קרבו ימיך ַל ּמוות‬

                              ‫‪ְ <	.18‬ק ָרא את יהו>‌שע והתייצבו באוהל המועד ואצוונו‬
                     ‫‪<	.19‬והלך> משה ויהושע והתייצבו באוהל המועד וירא [לא‪:‬טו]‬

                            ‫‪<	.20‬ונר>‌ ָאה האדון ָבאוהל בעמוד ענן ועמד עמוד הענן‬
              ‫‪<	.21‬על> פתח האוהל ויאמר [לא‪:‬טז] ואמר <האד>‌ון למשה הנך‬

                    ‫‪<	.22‬שו>‌כב עם <אבותי>‌ך ויקום העם הזה ויפשעו אחרי אליל ‪#‬‬

‫‪” 1	 4‬הם“‪ :‬במקור הערבי אין מקום ל־אנתום ”אתם“‪ .‬ולאור שרידי הוי”ו אין לקרוא אנתם בכתיב‬
         ‫חסר‪ .‬נראה שגרס המתרגם ”הם“ (כך בתרגום השבעים‪ ,‬בנוסח השומרוני ואף ברס"ג)‪	.‬‬

‫‪265‬‬
   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278