Page 284 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 284

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                          ‫‪6‬‏‪ 	.‬ותוגרמה איי ארמינייה [י‪:‬ד] אלישה איי אל לאדיקייה‬
                               ‫‪7‬‏	‪ .‬ותרשיש איי טרסוס כתים איי קברוס ודדנים איי‬

                          ‫‏‪ 	.8‬א ֯דנה מאלה [י‪:‬ה] מן אולא תפרקת אצנאף גזאיר ‪  5‬אל‬
                              ‫‏‪ 	.9‬אומם ואל קבאיל פי ארא ׄציהם אל אמר ללסאנוה‬
                               ‫‪ 	.10‬יעני ללוגתוה לעשאירהם פי אוממ ֹהם קבאילהם‬
                             ‫‪ .	11‬אעלם יאכי אן הדה אלדי תורגימת אסמא אל אבא‬
                              ‫‪ 	.12‬ואמא אל אולאד אלמותאנסילה מנהא פלא אחצא‬
                              ‫‪ 	.13‬להא אעני קבאיל מוכתליפה כתירה כמא דכר אן‬

                           ‫‪ .	14‬מן אולא תפרקת אצנאף גזאיר אל אומם ואל קבאיל‬
                        ‫‪[ .	15‬י‪:‬ו] ובני חם כוש איי אלזינג ומצרים איי מצר ופוט איי‬

                       ‫‪ .	16‬אפריקיה סוינה איי אסואן וכנען איי כנעאן [י‪:‬ז] סבא איי‬
                     ‫‪ .	17‬סבא וחוילה איי זוילה וסבת!א! איי זגאוא ורעמה איי דומ‪-‬‬
‫‪ .	18‬דום ויקאל כרמאן וסבתכא איי קאקו ‪<+‬ובני רעמה איי ‪  5 >...‬שבא איי זאוא ודדן‬

‫תרגום המילה האחת ’ ִא ֵּיי (הגוים)‘ בשתי מילים > אצנאף גזאיר (אל אומם) "ז ֵני‪ ,‬א ֵיי (הגוים)"‬                           ‫‪	57‬‬
                                                                                                                        ‫‪	58‬‬
‫כאן ולהלן בשורה ‪ 14‬מעורר תהייה‪ .‬נראה שמסתתרת בו מסורת ארץ־ישראלית‪.‬‬

‫ַתרגום נאופיטי הארץ־ישראלי מתרגם כצפוי במילה אחת > נסי (אומיא)‪ .‬אמנם ב ַתרגומים‬

‫הארץ־ישראליים נ(י)סי "איים" (< ‪ )νῆσος‬נשתבשה לעתים > גניסי "זנים‪ ,‬מינים" (< ‪ ,)γένοϛ‬ושתי‬

‫מילים יווניות אלו עשויות אף להתחלף‪ .‬כך בפסוקנו בראשית י‪:‬ה בתרגום ירושלמי א (המיוחס‬

‫ליונתן בן עוזיאל) נמצאת הגרסה השגויה גניסי ~ גנוסי במקום *ניסי המקורית‪ ,‬ואילו בפסוק‬

‫יח תרגום ירושלמי ב (‪ )Fragment Targum‬גורס בטעות הפוכה ניסי במקום *גניסי הנכונה‬

                                                   ‫והמקובלת כתרגום של ’משפחות‘ שבכתוב‪.‬‬

‫לא זו בלבד‪ ,‬ת"י א הנזכר מתרגם על אתר בתרגום כפול‪’ :‬איי (הגוים)‘ > גניסי נגוות (עממיא)‪,‬‬

‫שבו ’איי‘ מתורגמת פעמיים‪ .‬שמא הייתה גרסה מעין זו מו ּכרת לבעל התרגום הערבי שלפנינו‪,‬‬

‫גזאיר (אלאומם) "ז ֵני‪ ,‬א ֵיי (העמים)"‪,‬‬  ‫אצנאף‬   ‫>‬  ‫עשםת أ�רجגنםا ’גسניהסעירנבגיוותת((שעאמףמיהיא)‘א‬  ‫ואם כן‪ ,‬סביר להניח‬
       ‫ותרגמ ּה ב־אצנאף הנרדפת‪.‬‬         ‫‪)γένοϛ‬‬  ‫<‬                                                   ‫כשזיהה את ’גניסי‘‬

‫יש לציין ש־גניסי מילה אופיינית לארמית המערבית בכלל ולתרגומים הארץ־ישראליים בפרט‪.‬‬

‫מתקבל על הדעת‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהתרגום הערבי ב‪/1‬ב התהווה בא"י‪ .‬מסקנה זו מתחזקת ע"י הימצאותה‬

‫של קוץ לעיל ג‪:‬יח (עיינו שם בהערה)‪ .‬קרוב לוודאי שמילה זו איננה אלא ’קוץ‘ העברית‪ ,‬ששרדה‬

‫בארמית המערבית ומשם המשיכה להתקיים עד ימינו כמילת סובסטראט בערבית הפלסטינאית‪.‬‬

‫נראה שהכותב השמיט ’ובני רעמה‘ וזיהויים‪ ,‬אך לאור העובדה שאצל רס”ג ואלקאקו הוא התרגום‬

‫של ’ורעמה‘ הקודמת‪ ,‬שמא הזיהוי של ’סבתכא‘ הוא החסר‪ ,‬ואם כן יש לשחזר כדלקמן‪ :‬וסבתכא‬

‫‪<+‬איי ‪ ...‬ובני רעמה איי> קאקו ”וסבתכא ‪<+‬ר”ל ‪ ...‬ובני רעמה ר”ל> קאקו“‪.‬‬

                                                                                                    ‫‪276‬‬
   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289