Page 290 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 290

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫השימוש הרב בתרגומים חלופיים ובהסברים קצרים אף הוא אופייני לשיטת‬
‫הקראים‪ .‬תוספות אלו מופיעות או ללא כל ציון למשל בראשית לו‪:‬לה 'המכה' >‬
‫א ׄצריב אלקאתיל "המכה‪ ,‬ההורג"‪ ,‬לז‪:‬יז ' ִמ�ֶּזה' > מן ההונא מן הדא אלמו ׄצע "מכאן‪ ,‬מן‬
‫המקום הזה"‪ ,‬או אחרי ו החיבור‪ :‬לז‪:‬יא 'שמר את הדבר' > אחתרס בלכלאם ואחתפ ׄט‬
‫בלאמר "שמר את הדיבור‪ ,‬ונצר את העניין"‪ ,‬או אחרי מילה ספציפית יותר דוגמת‬
‫ויקאל‪ ,‬יעני‪ ,‬כקולך‪ :‬לז‪:‬ג 'כתנת פסים' > אותוניית דיבאג ויקאל בז "גלימת משי‬
‫רקום‪ ,‬ויש אומרים בדים"; לז‪:‬כ 'חיה רעה אכלתהו' > חיוואן רדייה אכלתה יעני‬
‫סבע "חיה רעה אכלתהו‪ ,‬כלומר חיית טרף" (אך בהמשך בפסוק לג ללא ההסבר);‬
‫שמות א‪:‬יא ‪ָׂ '‎‬ש ֵרי מ ּסים' > ריסא כראג כקולך עומאל "ראשי מס‪ ,‬כפי שאומרים (מב"מ‬

                                                                 ‫"כאומרך") נציבים"‪.‬‬
‫מתועדים גם שלושה תרגומים חלופיים מעין לח‪:‬ט 'בא' > גא ודכל וצאר‪ ,‬נ‪:‬יז‬
‫'רעה' > רדאה מסאה שר (אך בהמשך בפסוק כ ארדאה מסאה בלבד‪ ,‬ללא שר)‪.‬‬

‫נהותסרבגותמויםא ‌ל‌(הו‌מ)‌דשותלנשאיםשוה=מיُنו َחسדיبםتواלُلז‪:‬دי تדنا'דشבؤר"'י>יחוא ֵלסיכ‪,‬לתאו ְםלדאולת‪,‬כ ִבה ְרתראבלואת"מרמ‪,‬ו'פתֹילעידוםת'גם>‬

              ‫בתרגומי תורה אחרים ועל כן נזכרו לעיל במבוא לטקסטים ב‪/1‬א‪-‬ד‪.‬‬
‫אך יש שלא רק תרגום כפול משתקף בטקסט זה אלא גם פירושים שונים‪ .‬אלו‬
‫אינם מרובים מאוד‪ ,‬אך דיים להפקיע טקסט זה מסוגת תרגום סתם ולהפכו לתרגום‬
‫עם פירוש‪ .‬אין לקבוע בוודאות האם הכיל תרגום זה מלכתחילה פירושים או שמא‬
‫לפנינו תרגום בלבד שנשתרבבו לתוכו תוספות‪ .‬פירוש ארוך במיוחד (וכן מבולבל‬
‫במקצת) נוסף בדבר המדיינים‪ ,‬המכיל גם הערה מילונאית על הוראת הפועל 'ויעברו'‬
‫(בראשית לז‪:‬כח)‪ .‬בתוך תרגום הפסוק לט‪:‬ו משולבת הבהרת עניין "הלחם אשר הוא‬
‫אוכל" ובדומה לכך בברכת יעקב הסברים ל־'קשתו' של יוסף (בראשית מט‪:‬כד)‪,‬‬

                             ‫ל־'תאות גבעת עולם' (שם כו) ול־'בנימין זאב' (שם כז)‪.‬‬
‫המתרגם משתמש בכמה מילים מיוחדות ממוצא לא־ערבי שמן הסתם נמסרו‬
‫דרך הארמית‪ .‬לאור הרקע המשותף שבין ב‪/1‬ג לבין ב‪/1‬ב הארץ־ישראלי‪ ,‬ייתכן‬
‫שארמית זאת הייתה ניב מניבי הארמית המערבית; השוו גם בהערה לבראשית לט‪:‬ד‪.‬‬
‫עיינו בהערות למילים הבאות‪ :‬בראשית לו‪:‬ב (ענברת) אלבימא; לו‪:‬לג יובאבא; לז‪:‬ג‬

                                   ‫אותוניית (דיבאג); לז‪:‬כד רייק; נ‪:‬ט ושאכרייה‪.‬‬

‫בכתב היד ׄצ‪ׄ /‬ט המציינות ض‪/‬ظ בדרך כלל מנוקדות בנקודה עילית‪ .‬סימנים אחרים‬
‫נדירים ביותר‪ :‬בשמות א‪:‬י ויז ּדא ּד د = ‪ d‬מתועתקת ב־ ּד עם דגש קל (כנראה כדי‬

                                                                          ‫‪282‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295