Page 333 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 333

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‪ .	25‬ימלאו ימי החנוטים <ובכו א‌>ותו המצריים ע' יום ויעברו [נ‪:‬ד] ועברו ימי בכייתו‬

       ‫‪ 	.26‬ודיבר יוסף לבית פרעה לאמ‌<ור אם> מצאתי נא עתה חן‪ ,‬וחסד‪ ,‬בעיניכם‬
‫‪ַ .	27‬ד ּברו נא עתה באזני‪?< ,‬במוש‌>ב?‪ ,‬פרעה לאמור אבי [נ‪:‬ה] הנה אבי כבר השביעני‪,‬‬
‫‪ .	28‬ר"ל הטיל עליי שבועה‪ ,‬לאמור הנה הריני מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען‬
‫‪ 	.29‬שם תקברני ועתה אעלה נא עתה ואקבור את אבי ואשוב ‪<+‬ויאמר> [נ‪:‬ו] ואמר‬

                                                               ‫פרעה ֲע ֵלה ו ְקבור‬
‫‪ 	.30‬את אביך כמו שהשביעך‪ ,‬ר"ל כמו שהטיל עליך שבועה ויעל [נ‪:‬ז] ועלה יוסף כדי‬

                                                                     ‫שיקבור את‬
                ‫‪ .	31‬אביו ועלו עמו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים‬
‫‪ .	32‬וכל בית יוסף [נ‪:‬ח] ‪<+‬וכל בית יוסף>‪ ,‬ר"ל משפחתו‪ ,‬ואחיו ובית אביו רק טפם‬

                                                                   ‫וצאנם ובקרם‬
     ‫‪ 	.33‬עזבו בארץ גושן ו‌<יעל [נ‪:‬ט] ו‌>עלו עמו גם ַר ּכבים פרשים ו�שׂ כירים‪ ,‬גם כן‬
‫‪ .	34‬והיה המחנה כבד מאוד <ויב‌>או [נ‪:‬י] ובאו אל גורן האטד שבעבר‪ַ ,‬מ ֲעבר‪ ,‬הירדן‬

‫‪ .	35‬והספידו שם הספד רב וכבד‪ ,‬קשה‪ ,‬מאוד ועשה לאביו אבל ז' ימים וירא [נ‪:‬יא]‬
                                                                     ‫וראו תושבי‬

                ‫דף ו‬

                                                     ‫ע מ ' ב	‬

‫אשר גמלנו> ‪ 12‬‬  ‫‪. .. .	.. .	.. 	... 	...‬‬             ‫	<[נ‪:‬טו	]‬

‫‏‪ 	.1‬אותו ויצוו [נ‪:‬טז] וצ‌<יוו אל יוסף לאמור א‌>ביך ציווה לפני מותו ל‌<אמור> כה [נ‪:‬יז]‬

                                                     ‫<כך> תאמרו <ליוסף	>‬

‫‪2‬‏‪ 	.‬הוי ְס ַלח נא <‌עתה פשע ‪ַ . 12  . . . . . . .‬א ֶחי‌>ך וחטאתם אכן עשו לך רעה‪ ,‬רוע‪,‬‬

                                                     ‫רשעה‪ ,‬ועתה‬

‫‏‪ְ 	.3‬ס ַלח נא עתה לפ‌<שע עבדי אלה‌>י אביך ובכה יוסף כאשר דיברו לו וילכו [נ‪:‬יח]‬

                                                     ‫וגם כן‬

                ‫‪ 	125‬נקרעו כעשר שורות מראש הדף והתרגום לפסוקים נ‪:‬יא‪-‬טו חסר‪.‬‬
                                        ‫‪ 	126‬מן הסתם היה כאן תרגום חלופי ל־’פשע‘‪.‬‬

‫‪325‬‬
   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338