Page 371 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 371

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                   ‫ב ‏‪ - 2‬ת ר ג ו ם ( ע ם פ י ר ו ש י ם ) ל ס פ ר מ ש ל י‬
‫[א‪:‬יז ‪ -‬ב‪:‬ג‪ ,‬ג‪:‬טו‪-‬לב‪ ,‬ו‪:‬יא‪-‬ל‪ ,‬ח‪:‬ו‪-‬כז‪ ,‬ט‪:‬ח ‪ -‬י‪:‬ו‪ ,‬יד‪:‬ה‪-‬כד‪ ,‬טו‪:‬כו ‪-‬‬

                      ‫טז‪:‬ט‪ ,‬טז‪:‬כד ‪ -‬יז‪:‬כו‪ ,‬יח‪:‬טז ‪ -‬יט‪:‬י]‬

                            ‫דף א [משלי א‪:‬יז ‪ -‬ב‪:‬ג]‬

                                                                                    ‫ע מ ' א	‬
                                                            ‫	<כי חנם [א‪:‬יז] ‪>. . .‬‬
              ‫‏‪ 	.1‬חינם במקום‪ ,‬התאספות‪ ,‬ונוכחות כל בעל כנף והם לדמם [א‪:‬יח]‬
                               ‫‏‪ 	.2‬והם לדמיהם יארבו וי ְצפו למוות ‌ל‌<נפשותיהם>‬
                ‫‏‪ 	 .	3‬כן ארחות [א‪:‬יט] כך אורחות כל מי שהוא חומד בחמדנות‬
                                ‫‪4‬‏‪ 	.‬את נפש בעליו יקח חכמות בחוץ [א‪:‬כ] החכמה‬
                       ‫‪5‬‏	‪ .‬בחוץ‪ ,‬באופקים‪ ,‬תרנן ובר ָחבות (כי ּכרות) תשמיע קולה‬
                 ‫‏‪ 	.	6‬בראש הומיות [א‪:‬כא] בראש הנתיבות‪ ,‬המשעולים‪ ,‬תקרא‬
                                ‫‏‪ .	7‬ובפתחי השערים‪ ,‬והשכונות‪   ,‬אמרותיה תאמר‬
                   ‫‏‪ 	.	8‬עד מתי [א‪:‬כב] עד מתי הוי פתאים תאהבו את הפתיות‬
                             ‫‏‪ .	9‬ו ֵלצים את הליצנות חיבבו להם והטיפשים ישנאו‬
                              ‫‪ .	10‬את הדעת תשובו לתוכחתי [א‪:‬כג] אם   תשובו אל‬
                                  ‫‪ .	11‬תוכחתי (ו)הריני אז אביע‪ ,‬ואספר‪ ,‬לכם רוחי‬
                                  ‫‪ .	12‬אודיע דבריי אתכם יען קראתי [א‪:‬כד] מחמת‬
                                      ‫‪ .	13‬שקראתי ו ֵמאנתם נטיתי ידי ואין מקשיב‬
                           ‫‪ 	.1	4‬ותפרעו [א‪:‬כה] והרחקתם כל עצותיי ותוכחותיי‬
                                      ‫‪ .	15‬לא רציתם גם אני [א‪:‬כו] אז אני באידכם‬

‫או‬  ‫לא?“‬  ‫”כלום‬  ‫לתפרנגיונםו‪ .‬أ�ما‬  ‫ללא‬  ‫חלופי הוא ל־שערים‘‪ ,‬הרי ’בעיר‘ נשארה‬       ‫אם ’והשכונות‘ תרגום‬                       ‫‪	1‬‬
                                    ‫שמא‬                                                                                       ‫‪	2‬‬
                                         ‫ר ׄגעתם ”ואם תשובו“ הבננו إ ّما ”אם“‪ ,‬אך‬   ‫أ� ّלماאו=רإ ّنתماרג”ואםכןר“ס(”בגלואאון‪,‬‬

                                                                        ‫מילון ‪.)20‬‬

‫‪363‬‬
   366   367   368   369   370   371   372   373   374   375   376