Page 373 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 373

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                 ‫‪ 	.16‬אחייך אלעג לכם בבוא פחדכם בבוא כשואה [א‪:‬כז]‬

                                                                         ‫עמ' ב‬

                     ‫‪1‬‏‪<	.‬כאש‌‌>ר בא ַכשאון פחדכם ואידכם יגיע ַכסופה‬
            ‫‪2‬‏‪<	.‬כאש‌>‌ר באות עליכם הצרה והצוקה אז יקראונני [א‪:‬כח]‬

                      ‫‪3‬‏‪<	.‬א‌‌>ז יקראוני ולא אענה יבקשוני ולא ימצאוני‬
                  ‫‏‪ 	.4‬תחת כי שנאו [א‪:‬כט] ִב ְמקום ששנאו הדעת ויראת‬
                ‫‪5‬‏‪ 	.‬הריבון לא בחרו לא אבו לעצתי [א‪:‬ל] לא רצו עצתי‬
       ‫‏‪ .	6‬סירבו (לקבל) כל תוכחתי   ויאכלו מפרי [א‪:‬לא] ויאכלו מפרי‬

                            ‫‏‪ .	7‬דרכיהם ומן עצותיהם י�שׂ בעו כי משובת‬
                 ‫‏‪ 	.8‬פתאים [א‪:‬לב] כי שובבות הפתאים תהרגם ושגגת  ‬
                ‫‏‪ 	.9‬הטיפשים היא אשר תאבדם ושומע לי ישכון [א‪:‬לג]‬

                         ‫‪ .	10‬והשומע לי ישכון בטוח ושאנן מפחד הרוע‬
                  ‫‪ 	.1	1‬בני אם תקח [ב‪:‬א] הוי בני הקטן אם אתה תקח‬

                       ‫‪ .	12‬אמרותיי ומצוותיי תצפנן אתך להקשיב [ב‪:‬ב]‬
                           ‫‪ .	13‬כדי שתקשיב בשמעך אל החכמה וש ִת ּטה‬
                          ‫‪ 	.14‬בלבך אל התבונה כי אם לבינה [ב‪:‬ג] ויהיה‬

     ‫‪ .	15‬כשאתה תתבטא או כדי ש ִתקנה בינה‪ ,‬או (כדי ש‌)‌ ַתקנה בינה ‪#‬‬

     ‫דף ב [ג‪:‬טו‪-‬לב]‬

     ‫וכל חפצי>‬                                    ‫עמ' א‬
                ‫	<יקרה היא [ג‪:‬טו] ‪		.	. .‬‬

                ‫לאור פסוק א‪:‬כה שמא יש להבין ”עצותיי ‪ ...‬תוכחותיי“ ברבים‪ ,‬אך בכתיב חסר‪.‬‬       ‫‪	3‬‬
‫בהשפעת ’שלותא‘ הארמית (למשל דניאל ג‪:‬כט‪ ,‬ו‪:‬ה)‪ .‬אף רס”ג מתרגם כאן זל ﬞה ”שגגה“‪ ,‬והשוו‬          ‫	‪4‬‬

                          ‫אלפאסי‪ׄ ,‬גאמע ב ‪ 672‬שורה ‪ ,41‬המפרש ’שׁ ַ� ְלַות‘ כאן > גלט ”טעות“‪.‬‬

‫‪365‬‬
   368   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378